עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א דִּוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם רִבּוּיָא:
ב אַלְמָנָה כוּ'. מִשּׁוּם דַּחֲלוּקִין בְּטַעֲמָא הֻצְרַךְ לְחַלְּקָן. תּוֹסָפוֹת:
ג וְלֹא צְרִיכִין לוֹמַר דַּחֲלוּצָה מִשּׁוּם אַשִּׁגְרַת לִישָׁנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק ט' דִּיבָמוֹת. אֶלָּא כָּל עָוֹן קָאָמַר וְעָוֹן דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים נַמִּי בִּכְלַל, כִּדְאַשְׁכְּחַן לְעִנְיַן הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּיִרְאַת עֲבֵרָה דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים בִּכְלַל זוֹ. נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד: