עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
יב הָכִי גָּרְסִינַן לֵיהּ בַּמִּשְׁנָה. וְהָכִי קָאָמַר, לֹא עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, כְּלוֹמַר אִם בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים הִשְׁבִּיעָהּ אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, וְכֵן לֹא מִשֶׁנִּתְגָּרְשָׁה וְנִסְתְּרָה כוּ'. וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָהּ וְהִשְׁבִּיעָהּ לְאַחַר נִשּׂוּאִין שְׁנִיִּים לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ עַל אַחַר הַגֵּרוּשִׁין, וּמִלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג הַכְּלָל כוּ'. הָא הָיְתָה אֲסוּרָה, כְּגוֹן אִם הִיא יְבָמָה וְאִם זִנְּתָה בְּנִשּׂוּאֵי אָחִיו נֶאֶסְרָה עָלָיו, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק קַמָּא וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת כוּ', וְאִי נַמִּי בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְאִם זִנְּתָה בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים נֶאֶסְרָה עָלָיו, לְפִיכָךְ יָכוֹל לְהַתְנוֹת עַל כָּל זֶה. גְּמָרָא: