עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה ב
א חֲדָשָׁה. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא, וְהוּא אַלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב חֲצִי לֹג. הִלְכָתָא גְּמִירֵי לָהּ. רַשִׁ"י. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכִי גְּמִירֵי לָהּ, שֶׁצָּרִיךְ הַמַּיִם לִמְחוֹת הַכְּתָב יָפֶה יָפֶה בְּקַלּוּת. וּלְפִיכָךְ רַבִּי יְהוּדָה שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב מְמַעֵט בַּמַּיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג לִימִינוֹ. דְּאָמַר מַר כָּל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין:
משנה ג
ד בָּא כוּ'. הָכָא וַדַּאי תְּנַן שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, דְּהָא צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁבִּיעָהּ קֹדֶם שֶׁיִּכְתֹּב כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דַּף י"ז. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה הָכִי סַלְקָא דַּעְתָּא דִּגְמָרָא, אֲבָל לְמַסְקָנָא הֲוָה טַעְמָא דְדָרִישׁ הִנָּקִי (בְּלֹא יו"ד) דְּמַשְׁמַע חִנָּקִי וְקָאֵי אַקְּרָא דְּבָתְרֵיהּ דִּכְתִיב וְאַתְּ כִּי שָׂטִית לְמִשְׁמַע הָכִי, חִנָּקִי מִמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה וְאַתְּ כִּי שָׂטִית. רַשִׁ"י:
ו בַּגְּמָרָא. וְהָכִי דָרִישׁ. אָלוֹת אָלוֹת מַמָּשׁ, הָאָלוֹת לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. אֵלֶּה לְמִעוּטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה, הָאֵלֶּה לְמִעוּטֵי צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת. דְּהֵ"י דְגַבֵּי מִעוּטָא לְמִעוּטָא דָּרְשִׁינַן לַהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי הֵ"י דְהָאָלָה אֵינוֹ מְמַעֶטֶת, דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא. וְרַבִּי יְהוּדָה הֵ"י דְהָאָלוֹת נַמִּי לְמִעוּטָא דָרִישׁ לַהּ:
משנה ד
ז וּמַדְבִּיקִים אוֹתָן בְּדֶבֶק שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ גלי"ד וְעוֹשִׂין כוּ'. רַשִׁ"י:
ח שֶׁהָיוּ מְעַבְּדִים הַקְּלָפִים בַּעֲפָצִים שֶׁקּוֹרִין גלי"ש:
ט בִּדְיוֹ. מְלֶאכֶת עֲשִׂיָּתוֹ מְבֹאָר בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ב' דִּמְגִלָּה. וְאֶלָּא מִיהוּ שָׁאנֵי דְּיוֹ דְּהָכָא מִדְּהָתָם, דְּהָכָא דִּכְתִיב וּמָחָה קָפֵיד קְרָא אַכְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִמָּחוֹת, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהֻטַּל קַנְקַנְתּוֹם בַּדְּיוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן מִתְקַיֵּם הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְפָרָשַׁת סוֹטָה. אֲבָל לִדְהָתָם אֵינָהּ פְּסוּלָה, דְּהָתָם לֹא קָפְדִינַן שֶׁתְּהֵא יְכוֹלָה לְהִמָּחֵק. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ה
י אֲרוּסָה כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁעַל הָאֲרוּסָה הֲוָה הַגִּלְגּוּל, וְעִקַּר שְׁבוּעָה רָאוּי לְהַקְדִּים, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וַאֲרוּסָה קוֹדֵם בַּזְּמַן הִקְדִּימָהּ הַמִּשְׁנָה:
יא חוֹזְרִין לָהּ לְתוֹךְ גְּרוֹנָהּ כְּאָדָם הַנֶּחְנָק עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּעוֹשֶׂה עַרעַר. וְהוּא לָשׁוֹן זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעוּעֲרוּ. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא:
משנה ו
יב הָכִי גָּרְסִינַן לֵיהּ בַּמִּשְׁנָה. וְהָכִי קָאָמַר, לֹא עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, כְּלוֹמַר אִם בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים הִשְׁבִּיעָהּ אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, וְכֵן לֹא מִשֶׁנִּתְגָּרְשָׁה וְנִסְתְּרָה כוּ'. וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָהּ וְהִשְׁבִּיעָהּ לְאַחַר נִשּׂוּאִין שְׁנִיִּים לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ עַל אַחַר הַגֵּרוּשִׁין, וּמִלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג הַכְּלָל כוּ'. הָא הָיְתָה אֲסוּרָה, כְּגוֹן אִם הִיא יְבָמָה וְאִם זִנְּתָה בְּנִשּׂוּאֵי אָחִיו נֶאֶסְרָה עָלָיו, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק קַמָּא וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת כוּ', וְאִי נַמִּי בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְאִם זִנְּתָה בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים נֶאֶסְרָה עָלָיו, לְפִיכָךְ יָכוֹל לְהַתְנוֹת עַל כָּל זֶה. גְּמָרָא: