עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ט עֵדִים. הוּא הַדִּין לְעֵד אֶחָד, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה לְעֵד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ט"ז דִּיבָמוֹת:
י אַף עַל גַּב דְּדָרְשִׁינַן לֵיהּ לְעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּסוֹטָה, אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִיְדֵי פְשׁוּטוֹ וְדָרְשִׁינַן לֵיהּ נַמִּי הָכִי. רַשִׁ"י:
יא וַהֲדַר אָמַר לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה מִקְּרָא דִּכְתִיב וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ. גְּמָרָא: