עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ה וְאָמַר לָהּ לָאו פֵּרוּשָׁא דְכֵיצַד מְקַנֵּא לָהּ הוּא, אֶלָּא תַּרְתֵּי קָתָנֵי, וְהָכִי קָאָמַר, לֹא תְדַבְּרִי כוּ'. רַשִׁ"י:
ו לְבֵיתָהּ. כְּלוֹמַר לְבַעְלָהּ, שֶׁלֹּא אֲסָרָתָהּ תּוֹרָה מִסָּפֵק אֶלָּא עַל יְדֵי קִנּוּי:
ז בְּאֵשׁ בֵּינוֹנִית. הָרַ"מ:
ח בַּתְּרוּמָה. כִּדְיָלְפִינַן לְקַמָּן שְׁלֹשָׁה וְנִטְמְאָה אֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל וְאֶחָד לַתְּרוּמָה. רַשִׁ"י: