עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה א
א אֶחָד. דְּאוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ כְּתִיב, מִכָּל מָקוֹם. רַשִׁ"י:
ב לְהָרַמְבַּ"ם בְּאוֹתוֹ חָצֵר אוֹ בַּיִת. וּלְהָרַאֲבַ"ד בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד:
ג לֹא מֵהָכָא יָלְפִינַן אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה י"ז פֶּרֶק ד' דְּטָהֳרוֹת (וְהוּא מְבֹאָר בַּתּוֹסָפוֹת בְּחֻלִּין דַּף ט' ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל הִלְכָתָא גְּמִירֵי לָהּ, וּבְרֵישׁ נִדָּה דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וְהִלֵּל. וְעַיֵּן בְּחִבּוּרֵינוּ פִּתְחֵי נִדָּה פּוֹתֵחַ... שֶׁכָּתַבְתִּי בִּשְׁנֵי אֳפָנִים לְיַשֵּׁב קֻשִׁיּוֹת הַתּוֹסָפוֹת עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת ה'), וּלְהָכִי כָּתַב כִּסְפֵק כוּ':
ד מְגַלְּחִין. אִם הֵם נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים. דְּאִלּוּ גְדוֹלִים אֵין מְגַלְּחִין, מִשּׁוּם דַּאֲסוּרִים בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ מִסָּפֵק. גְּמָרָא:
ה קָרְבַּן כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא מִדְּאוֹרַיְתָא אֵין לְטַמֵּא שְׁנֵיהֶן מִכֹּחַ זֶה וְלֵיְתוּ שְׁנֵיהֶם קָרְבַּן טֻמְאָה, כֵּיוָן דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ טָהוֹר, דְּמִסּוֹטָה יָלְפִינַן, וְלֹא יָלְפִינַן אֶלָּא דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. הָרַ"שׁ:
ו טָהֳרָה. קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּבָר. תּוֹסָפוֹת:
ז רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּגְּמָרָא דַּף י"ח. וְיַלְפֵי לְהוּ הָתָם מִקְּרָא. וְעוֹלַת הָעוֹף, אִי בָּעֵי מַיְתֵי לָהּ לְשֵׁם נְדָבָה, וְאִי בָּעֵי לֹא מַיְתֵי לָהּ כְּלָל, כֵּיוָן דְּדוֹרוֹן בְּעָלְמָא הִיא לֹא מְעַכְּבָא. רַשִׁ"י:
ח בְּהֵמָה. כְּדֵי לְגַלֵּחַ עַל אֶחָד מִן הַדָּמִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא סָפֵק טָמֵא בְּסוֹף שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ רַשַּׁאי לְגַלֵּחַ בְּלֹא הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. וְחַטָּאת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא, שֶׁאֵין חַטַּאת בְּהֵמָה בָּאָה מִן הַסָּפֵק, וּשְׁלָמִים טְעוּנִים לֶחֶם וּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה, וְאֵין שְׁלָמִים כָּאֵלּוּ בָּאִים נְדָבָה. תּוֹסָפוֹת: