אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ח

פרק ז

משנה א

א אֶחָד. דְּאוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ כְּתִיב, מִכָּל מָקוֹם. רַשִׁ"י:

ב לְהָרַמְבַּ"ם בְּאוֹתוֹ חָצֵר אוֹ בַּיִת. וּלְהָרַאֲבַ"ד בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד:

ג לֹא מֵהָכָא יָלְפִינַן אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה י"ז פֶּרֶק ד'‏ דְּטָהֳרוֹת (וְהוּא מְבֹאָר בַּתּוֹסָפוֹת בְּחֻלִּין דַּף ט'‏ ב'‏ דִּבּוּר הַמַּתְחִיל הִלְכָתָא גְּמִירֵי לָהּ, וּבְרֵישׁ נִדָּה דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וְהִלֵּל. וְעַיֵּן בְּחִבּוּרֵינוּ פִּתְחֵי נִדָּה פּוֹתֵחַ... שֶׁכָּתַבְתִּי בִּשְׁנֵי אֳפָנִים לְיַשֵּׁב קֻשִׁיּוֹת הַתּוֹסָפוֹת עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת ה'), וּלְהָכִי כָּתַב כִּסְפֵק כוּ':

ד מְגַלְּחִין. אִם הֵם נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים. דְּאִלּוּ גְדוֹלִים אֵין מְגַלְּחִין, מִשּׁוּם דַּאֲסוּרִים בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ מִסָּפֵק. גְּמָרָא:

ה קָרְבַּן כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא מִדְּאוֹרַיְתָא אֵין לְטַמֵּא שְׁנֵיהֶן מִכֹּחַ זֶה וְלֵיְתוּ שְׁנֵיהֶם קָרְבַּן טֻמְאָה, כֵּיוָן דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ טָהוֹר, דְּמִסּוֹטָה יָלְפִינַן, וְלֹא יָלְפִינַן אֶלָּא דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. הָרַ"שׁ:

ו טָהֳרָה. קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּבָר. תּוֹסָפוֹת:

ז רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּגְּמָרָא דַּף י"ח. וְיַלְפֵי לְהוּ הָתָם מִקְּרָא. וְעוֹלַת הָעוֹף, אִי בָּעֵי מַיְתֵי לָהּ לְשֵׁם נְדָבָה, וְאִי בָּעֵי לֹא מַיְתֵי לָהּ כְּלָל, כֵּיוָן דְּדוֹרוֹן בְּעָלְמָא הִיא לֹא מְעַכְּבָא. רַשִׁ"י:

ח בְּהֵמָה. כְּדֵי לְגַלֵּחַ עַל אֶחָד מִן הַדָּמִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא סָפֵק טָמֵא בְּסוֹף שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ רַשַּׁאי לְגַלֵּחַ בְּלֹא הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. וְחַטָּאת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא, שֶׁאֵין חַטַּאת בְּהֵמָה בָּאָה מִן הַסָּפֵק, וּשְׁלָמִים טְעוּנִים לֶחֶם וּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה, וְאֵין שְׁלָמִים כָּאֵלּוּ בָּאִים נְדָבָה. תּוֹסָפוֹת:

משנה ב

ט מוֹקֵי לָהּ בַּגְּמָרָא בְּאִשָּׁה וְקָטָן דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא דְהַקָּפַת רֹאשׁ נִינְהוּ כְּדִלְעֵיל:

י וְהֵם נַעֲשִׂים בַּחוּץ וְלֹא הָוֵי בְּהוּ מִשּׁוּם חֻלִּין בָּעֲזָרָה. גְּמָרָא:

יא דְּאִלּוּ חַטָּאת וּשְׁלָמִים לֹא כְּדִלְעֵיל וְעוֹד דְּהָכָא דִּסְפֵק מְצֹרָע הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָנִיף, וְשַׁלְמֵי נָזִיר טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. תּוֹסָפוֹת:

יב לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִתְּנָאֵי טָהֳרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין תִּגְלַחַת לְתִגְלַחַת אֶלָּא שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא יוֹתֵר. אֶלָּא הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה פָּחוֹת. הָרַמְבַּ"ם:

יג וְעָשִׁיר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקָרְבַּן עָנִי כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר וּמֵבִיא קָרְבַּן עָנִי. תּוֹסֶפְתָּא:

יד כָּךְ הֵשִׁיב רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְתַלְמִידָיו, לְפִי שֶׁאֵינָן שָׁוִין, דְּגִלּוּחַ חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע לְגֹדֶל שֵׂעָר שֶׁל יְמֵי סְפוֹרוֹ, וְגִלּוּחַ נָזִיר טָהוֹר לְהַעֲבִיר דְּאֵינוֹ צָרִיךְ עוֹד גִּדּוּל, וְגִלּוּחַ דִּימֵי סָפְרוֹ שֶׁהוּא גַּם כֵּן לְהַעֲבִיר מִכָּל מָקוֹם גִּלּוּחוֹ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁהֲרֵי בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו. וְגִלּוּחַ דְּנָזִיר טָהוֹר אַחַר זְרִיקַת אֶחָד מִן הַדָּמִים וְגִלּוּחַ דְּנָזִיר טָמֵא שֶׁהוּא גַּם כֵּן קֹדֶם זְרִיקַת אֶחָד מִן הַדָּמִים, מִכָּל מָקוֹם אֵינָם שָׁוִים, דִּמְצֹרָע לִפְנֵי בִיאַת מַיִם כְּדִכְתִיב [וַיִּקְרָא יד] בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלֵּחַ אֶת כָּל שְׂעָרוֹ [וְגוֹ'] וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר. וְנָזִיר טָמֵא אַחַר בִּיאַת מַיִם כְּדִכְתִיב [בְּמִדְבָּר ו] וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, מַשְׁמַע לְאַחַר טָהֳרָה, דִמְגַלֵּחַ לְאַחַר בִּיאַת מַיִם:

טו אַחַר כוּ'. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּהָתְנַן בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ג'‏ שֶׁמִּי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת מְגַלֵּחַ הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְהַשְּׁנִיָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד, וְאִם כֵּן לֹא הָיָה אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים עַד יוֹם שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם שֶׁהוּא יוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו בַּיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם הַתִּגְלַחַת, וְתֵרְצוּ דְּכֵיוָן [דִּתְנַן לְעֵיל] שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים דְּיָצָא, שְׁמַע מִנַּהּ דְּמִדְּאוֹרַיְתָא מְגַלֵּחַ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, וְהָכָא מִשּׁוּם אֲכִילַת קָדָשִׁים הֵקֵלּוּ בִּשְׁנֵי תִּגְלָחוֹת רִאשׁוֹנוֹת. וְכָתְבוּ דִּלְפִי זֶה אוֹכֵל בְּיוֹם שִׁשִּׁים גּוּפֵיהּ, דְּהָא תְּנַן הָתָם אִם גִּלַּח הַשְּׁנִיָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. וְאַחַר, לָאו דַּוְקָא כוּ'. וְדַעַת הָרַ"ב נִרְאֶה דְאַחַר שִׁשִּׁים דַּוְקָא, וְטַעְמָא לְפִי שֶׁאָמְרוּ שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת שְׁלֵמוֹת דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים שְׁלֹשִׁים, וְהוֹאִיל וְכֵן הַתִּגְלַחַת רִאשׁוֹנָה (יָכוֹל) [צָרִיךְ] לְגַלְּחָהּ כְּדִין כָּל תִּגְלַחַת נָזִיר שֶׁמִּצְוָתָהּ לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד. וְהַיְנוּ דְּכָתַב וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים כוּ', אֲבָל הַשְּׁנִיָּה מְגַלְּחָהּ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁים, וְהַיְנוּ דְּכָתַב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמְגַלֵּחַ, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, וּמְגַלֵּחַ בְּיוֹם הַשְּׁלֹשִׁים עַצְמוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טז מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב בְּדִבְרֵי הָרַ"ב דְּאַחַר שִׁשִּׁים דַּוְקָא וְיוֹם הַגִּלּוּחַ הוּא בְיוֹם הַשִּׁשִּׁים, וְנִמְצָא שֶׁמְּחַשֵּׁב לִנְזִירוּת הַשְּׁלִישִׁי מִיּוֹם הַשִּׁשִּׁים לְפִי שֶׁעוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְנִמְצָא [שֶׁתִּגְלַחַת] הַשְּׁלִישִׁית בְּיוֹם תִּשְׁעִים וְהָרְבִיעִי בְּיוֹם מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וּבוֹ בַיּוֹם מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כוּ'. וְאַחַר, לָאו דַוְקָא. וְאַיְדֵי דְרֵישָׁא נַקְטֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה