עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
יא בֵּית הַפְּרָס. וְאַף טֻמְאַת בֵּית הַקְּבָרוֹת תְּנַן בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ה' דְּאֵינָהּ סוֹתֶרֶת, אֲבָל לָאו מִלְּתָא פְסִיקָא הִיא, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְהִטַּמְּאוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בַּמֵּתִים דִּלְשָׁם וְיִסְתֹּר, לְפִיכָךְ לֹא תָּנֵי לֵיהּ הָכָא:
יב אֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁנָּזַר בָּאָרֶץ וּבְתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ יָצָא לְאֶרֶץ הָעַמִּים וְנִכְנַס. וְהָא דִתְנַן בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ו' מִי שֶׁנָּזַר כוּ' וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים נָזִיר בִּתְחִלָּה וְסוֹתֵר הַקּוֹדְמִין, הָתָם טַעְמָא לְפִי שֶׁעָשָׂה נְזִירוּתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ כוּ'. רַשִׁ"י. וְטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים הָיְתָה נוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת מִפְּנֵי שֶׁהָעַמִּים בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים לֹא הָיוּ נִזְהָרִים לִקְבֹּר מֵתֵיהֶם בְּמָקוֹם מְיֻחָד, וְכָל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל הָיָה סְפֵק קֶבֶר:
יג וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּאָהֳלוֹת מְפָרֵשׁ כְּפֵרוּשׁ רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל:
יד לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי עֲקִיבָא דְסוֹף פִּרְקִין. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לֹא אִיצְטְרִיךְ, דְּהָא מֵרֵישָׁא דִתְנַן עַל חֲצִי לֹג דָּם שְׁמַע מִנַּהּ דְּעַל רְבִיעִית דָּם לֹא. גְּמָרָא:
טו צָרִיךְ עִיּוּן לִישְׁנָא דִּוְרֹבַע. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ וְאֹהֶל רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנָּגַע בְּאֹהֶל הַמֵּת, אוֹ אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע עֲצָמוֹת וְהוּא עִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר וְרֹבַע:
טז דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לֹא אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵיהּ, דְּמַאי שְׁנָא מֵרֵישָׁא דִתְנַן וְעַל חֲצִי קַב, שְׁמַע מִנַּהּ דְּעַל רֹבַע לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז הַנּוֹגְעִים. פֵּרוּשׁ בְּעוֹדָם נוֹגְעִים, שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה [בִּכְלֵי שֶׁטֶף] אֶלָּא בְּחִבּוּרִין. הָרַאֲבַ"ד. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דְּאֵין צָרִיךְ חִבּוּרִין לְשׁוּם כְּלִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח גָּמְרוֹ. צָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לִי לְמִתְנֵי יְמֵי גָמְרוֹ, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דְּסוֹתֵר, דְּאִם כֵּן מַאי נָפְקָא מִנַּהּ בְּמַה שֶּׁיְּמֵי סָפְרוֹ אֵינוֹ סוֹתֵר, הָא כְּבָר סָתַר מִטַּעַם יְמֵי גָמְרוֹ. תּוֹסָפוֹת:
יט אֵין כוּ'. לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ וְכִי יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ אֶלָּא וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו, עַד שֶׁיִּטַּמֵּא מִטֻּמְאוֹת שֶׁהֵן מֵעַצְמוֹ שֶׁל מֵת. הָרַמְבַּ"ם:
כ וּמַשְׁמַע דְּאַאִינָךְ כֻּלְּהוּ קָאֵי. וּבְאֶרֶץ הָעַמִּים מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא לְמִתְטַמֵּא בְגוּשָׁהּ וְלֹא בַּאֲוִירָה. וּבָאֹהֶל וּבְכֵלִים לְהָרַמְבַּ"ם אֵין צָרִיךְ הֲזָיָה כוּ'. וּבַתּוֹסָפוֹת נֶחְלְקוּ, רַבֵּנוּ תַּם סוֹבֵר דְּבִכְלֵי מַתָּכוֹת צָרִיךְ הֲזָיָה, וְרַבֵּנוּ חַיִּים כֹּהֵן הֵשִׁיב לוֹ אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, דְּכָל שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ הַכֹּהֵן מֻזְהָר עָלָיו:
כא וּמַתְחִיל כוּ'. וְהוּא שֶׁתְּהֵא נְזִירוּת מְרֻבָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בּוֹ גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלֹשִׁים יוֹם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלֵּחַ בְּתִגְלָחוֹת שְׁתַּיִם שֶׁל מְצֹרָע. רַשִׁ"י: