עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ד עַל אֵלּוּ. לְמִעוּטֵי עֶצֶם כִּשְׂעֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בָאֹהֶל. גְּמָרָא. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּתָנָא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ:
ה דְּאִי לֹא תֵימַא הָכִי, עַל כַּזַּיִת מְגַלֵּחַ עַל עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּאָהֳלוֹת מְפָרֵשׁ לַהּ הָרַ"ב לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו נֶצֶל. לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, כְּמוֹ וַיַּצֵּל אֱלֹהִים [בְּרֵאשִׁית לא]. רַשִׁ"י:
ז וּדְלֹא קָתָנֵי מְלֹא חָפְנַיִם, נִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִקַּח בְּחָפְנָיו רִקָּבוֹן שֶׁל מֵת אֶלָּא בְתַרְוַד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ:
ח מַגָּעָן. חוּץ מִן הָרָקָב, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַגָּע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בְּכֻלּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ גּוּף אֶחָד. הָרַמְבַּ"ם:
ט עַל אֵלּוּ. לְמִעוּטֵי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת. גְּמָרָא. וְתָנָא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. תּוֹסָפוֹת:
י וּמֵבִיא כוּ'. לֹא גָּרְסִינַן בַּמִּשְׁנָה, דְּבַגְּמָרָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאִפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו, מִכָּל מָקוֹם שְׁמַע מִנַּהּ דְּלָא גָרְסִינַן לֵיהּ. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת: