עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
יב אֲבָל בַּטֻּמְאָה לֹא אָמַר לֹא יִטַּמֵּא בִלְבַד אֶלָּא אָמַר לְאָבִיו וְגוֹ'. הָרַמְבַּ"ם. מַשְׁמַע דְּמִדְּסָתַם וְכָתַב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר יָלְפִינַן וְהַכֹּל בִּכְלַל וַאֲפִלּוּ דְּמִצְוָה. הָרַמְבַּ"ם כוּ'. וּבַגְּמָרָא יַיִן דְּמִצְוָה מַאי הִיא, קִדּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא לֵיכָּא לְמֵימַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשׁ יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים דְּבַר תּוֹרָה הוּא, זֶה שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא כוּ'. וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לִשְׁתּוֹת, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּחַיִּל עֲלֵיהּ נְזִירוּת אַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁבַּע לִשְׁתּוֹת:
יג וְתֵימַהּ דְּהָא אִיכָּא נַמִּי עֲשֵׂה דְּגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְתִגְלַחַת לֹא תֻתַּר מִכְּלָלָהּ קַל וָחֹמֶר מִיַּיִן כוּ', וּמְשָׁנֵי אָמַר קְרָא רֹאשׁוֹ וְאָמַר קְרָא זְקָנוֹ. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִי לָאו קְרָא הֲוָה מְקַיְמִינַן הַגִּלּוּחַ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, אֲבָל רֹאשׁוֹ יִהְיֶה אָסוּר מִטַּעַם דְּאֵין עֲשֵׂה כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם מְיַשֵּׁב מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִטְמָא הַנָּזִיר בְּצָרַעַת וִימֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ, וַהֲרֵי אֵין קָדוֹשׁ בָּהֶן, וּבָטֵל הָעֲשֵׂה מֵאֵלָיו וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. וְאֶפְשָׁר דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּאִידָךְ תַּנָּא דְּרֹאשׁוֹ לַהַקָּפָה אָתֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד וּבְמֵת מִצְוָה. תַּנְיָא אֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה, כָּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים. קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִים אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה. גְּמָרָא: