עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
יא אֶלָּא אֶחָת. אֵין זֶה אֶלָּא בְּדִינֵי אָדָם, שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מַלְקוֹת אֶלָּא אַחַר הַתְרָאָה, וְלָכֵן צָרִיךְ הַתְרָאָה עַל כָּל מַלְקוֹת. אֲבָל בְּדִינֵי שָׁמָיִם כָּל זְמַן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן עֲבֵרָה, וְעַל כָּל גִּלּוּחַ [שַׂעֲרָה] וְכָל טֻמְאָה עֲבֵרָה. וְעַל זֶה תַּעֲשֶׂה הֶקֵּשׁ לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין לָאו אוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתָה בְּסַנְהֶדְרִין, אֲבָל תֵּדַע שֶׁהַבָּא עַל הָעֶרְוָה חַיָּב עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה בִּכְלַל, וְאִם אֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לְהַעֲנִישׁ עָלָיו אֶלָּא עֹנֶשׁ אֶחָד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה, וְאִם הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בְּסַנְהֶדְרִין עַל אֶחָד מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת וְהִתְוַדָּה נִתְכַּפֵּר עַל הַכֹּל מִצַּד הַתְּשׁוּבָה, לֹא מִצַּד שֶׁהָעֹנֶשׁ הָאֶחָד שֶׁמַּעֲנִישִׁין אוֹתוֹ הַסַּנְהֶדְרִין יְכַפֵּר עֲוֹנוֹת הַרְבֵּה. הָרַמְבַּ"ם: