עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ג
ז לוֹמַר שֶׁזֶּה שֶׁסּוֹתֵר הַיְנוּ אִם אֵין מִיּוֹם שֶׁגִּלַּח [אוֹ גִלְּחוּהוּ לִסְטִים] עַד סוֹף יְמֵי נְזִירוּתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּגוֹן שֶׁגִּלְּחוּהוּ בְּיוֹם מְלֹאת, צָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ סוֹתֵר, כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֲדַיִן גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דַּאֲפִלּוּ בִּנְזִירוּת מְרֻבָּה סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
ח דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב בַּתַּעַר לֹא יְגַלֵּחַ כוּ'. וּלְמַסְקָנַת הַגְּמָרָא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְעֵין תַּעַר, לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁמַּעֲבִירָן סָמוּךְ לְעִקָּרָן. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ שֶׁעוֹקֵר הַשֵּׂעָר וּמַשְׁחִיתוֹ מֵעִקָּרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִקָּרוֹ:
י כְּלוֹמַר וְלֹא בְּכָל אֲדָמָה אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָהּ מַשֶּׁרֶת וְלִגְזֹר אַטּוּ מַשֶּׁרֶת, וְאַף עַל גַּב דְּבַגְּמָרָא אִבַּעְיָא לָן כוּ' פֵּרֵשׁ הָרַ"ב לְהָקֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: