עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
יג לִישְׁנָא דְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ו' הוּא דְּנָקַט. אֲבָל וַדַּאי דְבִמְנִיעָה מִלִּטַּמֵּא לְמֵתִים אֵין כָּאן עִנּוּי נֶפֶשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מַסִּיק מִגְּמָרָא דִנְדָרִים דַּף פ"ג ב' דְגַבֵּי טֻמְאָה נַמִּי אִית לָהּ צַעֲרָא. וְכָתְבוּ תּוֹסָפוֹת שָׁם נָפְקָא מִנַּהּ שֶׁאִם נָדְרָה שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית אֵבֶל, בַּעֲלָהּ מֵפֵר לָהּ מִשּׁוּם עִנּוּי נֶפֶשׁ:
יד כְּשֶׁנִּשְׁחֲטָה הַחַטָּאת, שֶׁאִם יָפֵר לָהּ נִמְצֵאת בְּהֵמָה זוֹ תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לַחַטָּאת, וְגַם לֹא יָכוֹל לִזְרֹק דָּמָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים, דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. גְּמָרָא:
טו יָפֵר. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה. הָרַמְבַּ"ם:
טז וּמָצִינוּ נִוּוּל עִם שֵׁם הָעִנּוּי בְּסוֹף פֶּרֶק ט' דִּנְדָרִים שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלָמָּה לֹא אָמַר לִישְׁנָא דְּעִנּוּי, צָרִיךְ לוֹמַר דְּקָאֵי אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּקָאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁנִּשְׁחֲטָה כוּ' מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לָבֹא לְהֶפְסֵד קָדָשִׁים, אַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה בַּיַּיִן עַד שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם וְיֵשׁ כָּאן עִנּוּי נֶפֶשׁ פּוּרְתָּא. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה דְּאִיכָּא עִנּוּי נֶפֶשׁ גָּדוֹל שֶׁסּוֹתֶרֶת וּבָעִי לְמִמְנֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת מוֹדֶה שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לָהּ אִי אֶפְשִׁי בְעִנּוּי גָּדוֹל:
יז וְרַבִּי סָבַר בְּפֵאָה נָכְרִית אַיְדֵי דְּזוֹהֲמָא שֶׁאֵינָהּ מִגּוּפָהּ וּמִגַּנְיָא לַבַּעַל לֹא נִיחָא לֵיהּ. גְּמָרָא: