עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ז בָּעֵדֶר. דְּכִי אַקְנֵי לָהּ מִידֵי דִּצְרִיכָא לָהּ, מִידֵי דְּלֹא צְרִיכָא לָהּ לֹא אַקְנֵי לָהּ. גְּמָרָא:
ח גְּמָרָא. וְצָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהּ [אֶלָּא מַה] שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת לְפִיךְ. תּוֹסָפוֹת:
ט תָּמוּת. כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא לְעֵיל דְּאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה וְעָבְרָה צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה שֶׁנֶּאֱמַר אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ. וְהַוְיָא כְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ דִגְמִירֵי דִלְמִיתָה אַזְלָא. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מַקְשֶׁה עַל זֶה דְּהָתָם מִשּׁוּם דִּמְכַוְּנָהּ לְאִסּוּר, אֲבָל הָכָא הָוֵי קָרְבָּנוֹת דְּנָזִיר טָהוֹר בְּלִי שׁוּם הַעֲבָרָה. וְנִרְאֶה לִי טַעְמָא דְּכֵיוָן שֶׁאִשָּׁה יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ יוּכַל לְהָפֵר וְאַף עַל פִּי כֵן הִקְדִּישָׁה, קִדְּשָׁה עַל כָּל פָּנִים לְעִנְיָן זֶה, וְכֵן לְקַמָּן גַּבֵּי אָב שֶׁהִפְרִישׁ בִּשְׁבִיל בְּנוֹ הַקָּטָן:
י לָאו דַוְקָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵלּוּ לְחַטָּאת וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵלּוּ הֵן לְחוֹבָתִי מְפֹרָשִׁים הֵן. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם:
יא וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּכֵיוָן דִּלְיַם הַמֶּלַח אָזְלֵי לֹא קָרִינַן בָּהוּ קֹדֶשׁ לַה'. וְהוּא הַדִּין דִּלְעֵיל גַּבֵּי בְּהֵמָה מָצֵי לְמִתְנֵי לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. תּוֹסָפוֹת:
יב שְׁלָמִים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דְּאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: