עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ח
לא מֵחֲתָנוֹ. קְרֵי בֵּיהּ חֹתְנוֹ כְּמוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה:
לב מָעוֹת. הָא דְּנָקַט מָעוֹת, מִשּׁוּם דְּאִי יָהֵיב לָהּ מְזוֹנוֹת אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לָהּ כְּלוּם לְפִי שֶׁאֵין לַבַּעַל זְכִיָּה בָּהֶן, וְהַיְנוּ דִּתְנַן בְּפֶרֶק אֵין בֵּין הַמֻּדָּר וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא הִצְרִיכוּהוּ לוֹמַר וּבִלְבַד כוּ', מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאִיהוּ זָכָה בִּמְקוֹם הַבַּעַל לֵית לֵיהּ לַבַּעַל שׁוּם זְכוּת בְּאוֹתָן מְזוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ נָתַן לָהּ בַּעֲלָהּ מְזוֹנוֹת הַקְּצוּבִים לָהּ וְצִמְצְמָה וְהוֹתִירָה אֵין לַבַּעַל זְכוּת בְּאוֹתוֹ מוֹתָר כְּלוּם. הָרַ"ן:
לג אֶלָּא כוּ'. הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ב לֹא פֵּרְשׁוּ אִי דַּוְקָא בָּעִינַן הָנֵי תְרֵי לִישָׁנָא אֲבָל עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלֵךְ רְשׁוּת בָּהֶם בִּלְחוֹד לֹא מַהֲנֵי, וְאִי לָאו דַּוְקָא. וְדַעַת הָרַ"ן לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דְּעַל מְנָת שֶׁאֵין לַבַּעַל רְשׁוּת בִּלְחוֹד לֹא מַהֲנֵי, וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא כוּ'. וַאֲפִלּוּ בְּאוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי, הוֹאִיל וְאָמַר שֶׁאֵין לַבַּעַל רְשׁוּת מַהֲנֵי לִשְׁמוּאֵל, דְּכִי הֵיכִי דִּמְיַחֵד לְדָבָר אֶחָד מַהֲנֵי הָכִי נַמִּי כֵּיוָן דִּמְיַחֵד לְאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁתִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה מַהֲנֵי, שֶׁאֵין קִנְיָן חָל אֶלָּא בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁתִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶן אֵיזוֹ דָבָר לְאוֹתוֹ דָּבָר בִּלְחוֹד. וְלִי נִרְאֶה דְּהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ דִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ דַּאֲפִלּוּ לְרַבָּנָן עַל מְנָת כוּ' בִּלְחוֹד לֹא מַהֲנֵי, וְסוֹבֵר נַמִּי דְּעַד כָּאן לֹא אָמַר שְׁמוּאֵל דְּבָעִינַן תְּרֵי לִישָׁנָא אֶלָּא בְּאוֹמֵר מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי, אֲבָל כִּי אָמַר מַה שֶּׁאַתְּ כוּ' אֲפִלּוּ לֹא אָמַר עַל מְנָת כוּ' מַהֲנֵי, שֶׁכְּשֶׁמְּיַחֵד תְּנַאי בַּמַּתָּנָה עַצְמָהּ סַגִּי לְרַבָּנָן. אֲבָל הָרַ"ב מְפָרֵשׁ בְּפֶרֶק א' דְּקִדּוּשִׁין מִשְׁנָה ג' דַּהֲלָכָה כַּחֲכָמִים וְלֹא הִצְרִיךְ אֶלָּא עַל מְנָת כוּ', וְכָאן סָתַם וּמַשְׁמַע דְּבָעִינַן תַּרְוַיְהוּ, וְצָרִיךְ עִיּוּן. וְעַיֵּן עוֹד בְּפֶרֶק ח' דְּסַנְהֶדְרִין בְּהָרַ"ב מִשְׁנָה ג':