עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ו
כו אֵלּוּ שֶׁאֵינִי כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם אָסְרָה עַצְמָהּ בִּתְאֵנִים וַעֲנָבִים, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁאָסְרָה עַצְמָהּ בְּכָל הַמִּין בֵּין שֶׁאָמְרָה תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ. מַשְׁמַע שֶׁמְּפָרֵשׁ דְּמַתְנִיתִין תַּרְתֵּי קָאָמַר, אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵלּוּ אוֹ שֶׁאָמְרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, דְּהַיְנוּ בְּכָל הַמִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הַנֶּדֶר מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר כֻּלּוֹ, אֲבָל מַה שֶּׁהֵפֵר מוּפָר כוּ' וְכֻלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ בְּהָכִי. הָרַ"ן:
כח דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לִתְקַשׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה:
כט מִשּׁוּם דְּנַעֲשָׂה הַנֶּדֶר טָעוּת מֵעִקָּרוֹ, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּהֻתַּר מִקְצָתוֹ הֻתַּר כֻּלּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה דַעְתּוֹ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא כָּל הַנֶּדֶר קַיָּם. אֲבָל הֲפָרַת הַבַּעַל שֶׁהוּא מִכָּאן וּלְהַבָּא, מַה שֶּׁהֻתַּר הֻתַּר, וְהַשְּׁאָר עוֹמֵד בְּאִסּוּרוֹ. הָרֹא"שׁ.:
ל שְׁנֵי נְדָרִים. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לְמַתְנִיתִין דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, פֵּרֵשׁ הָרַ"ן הָכִי נַמִּי לֹא חֲשִׁיבֵי שְׁנֵי נְדָרִים עַד שֶׁתֹּאמַר שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲבָל אִם אָמְרָה קוֹנָם שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לֹא תְאֵנָה וְלֹא עֵנָב, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נֶדֶר אֶחָד הָוֵי וּלְרַבָּנָן הֲוָה לְהוּ שְׁנֵי נְדָרִים: