עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ט
יז אֲסוּרָה כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּכְשֶׁהָלְכָה אֲסוּרָה וְלוֹקָה עַל הֲנָאָתוֹ שֶׁלְּמַפְרֵעַ, וּלְעוֹלָם אֲסוּרָה לֵהָנוֹת קֹדֶם הַפֶּסַח, גְּזֵרָה שֶׁמָּא תֵּלֵךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ:
יח דְּרַחְמָנָא אָמַר אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, לֹא יִתְבַּטְּלוּ דְבָרָיו, וּמַה שֶּׁאָסַר בְּנֶדֶר חָל עָלָיו אִסּוּר בְּלֹא יַחֵל כְּאִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ. אִם עַל עַצְמוֹ אֲסָרוֹ, עָבַר בְּבַל יַחֵל. וְאִם אֲסָרוֹ עַל אַחֵר, הַנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ עוֹבֵר בְּבַל יַחֵל. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט אַחַר הַפֶּסַח. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא תִזְכֹּר שֶׁעָבְרָה עַל תְּנָאָהּ קֹדֶם הַפֶּסַח, וְאִי מַתִּירִין לָהּ לֵילֵךְ אָתְיָא לְאִתְהַנּוֹיֵי, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא תִּתְּסַר בַּהֲלִיכָה מִדְּרַבָּנָן כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר שֶׁאֲסוּרָה לֵהָנוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן. אֲבָל בַּתּוֹסָפוֹת מַשְׁמַע שֶׁאִם הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה גַּם אַחַר פֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר שֶׁאֲסוּרָה לֵהָנוֹת: