עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
יא הָאֵלּוּ. וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִם לֹא אָמַר הָאֵלּוּ, דְּכֵיוָן דַּאָמַר קוֹנָם וְלֹא הִזְכִּיר אֲכִילָה, אָסַר עַצְמוֹ בְּחִלּוּפֵיהֶן וְגִדּוּלֵיהֶן. וְהָא דְּקָאָמַר הָאֵלּוּ מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמֵימַר וּבְגִדּוּלֵיהֶן, דְּאִי אָסַר עַצְמוֹ בְּכָל הַפֵּרוֹת מַאי נָפְקָא מִינַהּ בְּגִדּוּלֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ, בְּלָאו הָכִי אָסַר עַצְמוֹ בְּכָל הַפֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אִי לָאו דְּאָמְרִינַן בְּגִדּוּלִין קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל פֵּרוֹת. הַרֹא"שׁ:
יב שֶׁלֹּא קָנְסוּ אֶלָּא כְּשֶׁהַנּוֹדֵר עַצְמוֹ הֶחְלִיפָן לְכַתְּחִלָּה. בֵּית יוֹסֵף:
יג בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. אַף עַל פִּי דִּשְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲסָרָן עָלָיו, וְכָל שֶׁכֵּן בַּיּוֹצֵא מֵהֶן:
יד כָּלֶה. וְאַכֻּלָּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר, מַאי דְּאָמְרִינַן בָּרֵישָׁא אָסוּר בְּגִדּוּלֵיהֶן מַשְׁמַע אֲבָל בְּגִדּוּלֵי גִדּוּלִין מֻתָּר וְכֵן בְּסֵיפָא מֻתָּר כוּ', דַּוְקָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה בֵּין בָּרֵישָׁא בֵּין בַּסֵּיפָא אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאֵין זַרְעוֹ כָלֶה הֲרֵי בְּגִדּוּלֵי גִדּוּלִין הַלָּלוּ מְעֹרָב מֵהָאִסּוּר, וּנְדָרִים הָוֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטֵיל. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: