עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
ד בְּשַׂק. שַׂק אָרוּג בְּמִטְוֵה שֵׂעָר. וִירִיעָה, בֶּגֶד גַּס וְעָבֶה שֶׁאֵינוֹ תָּפוּר. וַחֲמִילָה, מָסָךְ, וְהִיא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם בְּתַכְלִית הָעֹבִי, שֶׁמֵּגֵן בָּהּ אָדָם רֹאשׁוֹ מֵהַמָּטָר, וּכְמוֹ כֵן יְרִיעָה הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן. הָרַמְבַּ"ם:
ה בַּאֲנִיצֵי כוּ'. דְּדָיֵק וְלֹא נְפִיץ. רַשִׁ"י:
ו רֵיחוֹ קָשֶׁה כוּ'. אֲבָל בְּנוֹדֵר סְתָם דְּרֵישָׁא לֹא מַשְׁמַע אֶלָּא לִלְבֹּשׁ, וּבְהָא לֹא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז לַאֲחוֹרָיו. וְכָל שֶׁכֵּן לִטְעֹן לְפָנָיו, שֶׁהוּא בִּכְלַל הַנֶּדֶר, שֶׁהִיא טְעִינָה מְעֻלָּה שֶׁנִּשְׁמֶרֶת יוֹתֵר. אִי נַמִּי אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט: