עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
לד בְּחֵרֶם. דְּאָמַר חֵפֶץ זֶה חֵרֶם עָלַי וְשׁוּב אָמַר לֹא נָדַרְתִּי. רַשִׁ"י:
לה בְּקָרְבָּנוֹת כוּ'. דּוֹרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין לִפְנֵי מְלָכִים. רַשִׁ"י:
לו נוֹדֵר. דֶּרֶךְ שְׂחוֹק. הָרַמְבַּ"ם. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ לְהַטְעוֹת הָעוֹלָם לְהַאֲמִין דְּבָרָיו שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְרִים כִּי אֲנִי נוֹדֵר נֶדֶר גָּמוּר:
לז וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שְׁאֵלָה. הָרַ"ן. וְהַתּוֹסָפוֹת נִסְתַּפְּקוּ אִי אָמְרִינַן דַּוְקָא בְּבָא לִשָׁאֵל אֲבָל אִי לֹא בָא לִשָׁאֵל לֹא אָסְרִינַן לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לח הָא דְכָתַב אֵין פּוֹתְחִין, הוּא פֵרוּשָׁא דְּמַחְמִירִין עָלָיו. וּמַה שֶּׁכָּתַב מְנַדִּין אוֹתוֹ הוּא פֵּרוּשׁ דְּעוֹנְשִׁים אוֹתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לט וּמְלַמְּדִין. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מוֹכִיחִין אוֹתוֹ. וְהָא דְלָא תְנַן הָכִי בְּרֵישׁ פִּרְקִין גַּבֵּי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא, לְפִי שֶׁבְּכָאן הֲרֵי הוּא כְּעוֹשֶׂה כְּחוּכָא וְאִטְלוּלָא מֵהַנְּדָרִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאוֹמֵר כְּאִמָּא דְּאַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ נֶדֶר מִשּׁוּם דְּלֹא חָל, מִכָּל מָקוֹם לֹא מַשְׁוֵי כְּחוּכָא וְאִטְלוּלָא וּלְכָךְ אֵין אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹכִיחָם: