עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
כח קָשֶׁה, דְּמַה הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹת וּפֵרוּשָׁן לְהָקֵל, וְעוֹד כוּ'. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר הַיְנוּ כְּשֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מָה הָיָה בְלִבּוֹ אֶלָּא אָמַר כָּךְ נָדַרְתִּי כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ חֲכָמִים, אָנוּ מְפָרְשִׁים לְחֻמְרָא. אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ וְחָזַר וְאָמַר בְּלִבִּי הָיָה כְּשֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אָזְלִינַן בָּתַר פֵּרוּשׁוֹ לְהָקֵל. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן עוֹד:
כט מִדְּלֹא שָׁתַק. הָרֹא"שׁ:
ל עֲבוֹדָה זָרָה. דְּגַם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים רְגִילוּת הִיא לִמְלֹחַ, וּלְהָכִי לֹא קָתָנֵי שֶׁל חֻלִּין מִשּׁוּם דְּאֵין רְגִילוּת לִקְרוֹת בָּשָׂר מָלוּחַ אֶלָּא אֵלּוּ דְּקָתָנֵי שֶׁל שָׁמַיִם וְשֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא שֶׁל חֻלִּין. תּוֹסָפוֹת:
לא וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו הָוֵי קָדוֹשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּבָעִינַן הַעֲבָרַת מִנְיָן, וְאִם הָיוּ עֲשָׂרָה וְנָטַל אֶחָד בְּלֹא מִנְיָן אֵינוֹ קָדוֹשׁ כִּדְאָמַר פֶּרֶק ט' דִּבְכוֹרוֹת. תּוֹסָפוֹת:
לב וְלֹא הָיוּ רְגִילִין בִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לֹא קָרוּ לַהּ תְּרוּמָה סְתָמָא, אֶלָּא תְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה קָרוּ לַהּ, הִלְכָּךְ כִּי נָדְרוּ בִתְרוּמָה סְתָם לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי כְּלָל בִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. הָרַ"ן:
לג פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא הָיוּ כֹּהֲנִים בֵּינֵיהֶם. וּמְסַיֵּם הָרַ"ן וּלְחֶרְמֵי כֹהֲנִים לֹא קָרוּ לְהוּ חֵרֶם סְתָם, הִלְכָּךְ כִּי נָדְרֵי בְחֵרֶם לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי בְמִידֵי, דְּוַדַּאי חֵרֶם גָּבוֹהַּ קָאָמְרֵי. וּבַגְּמָרָא, הָא מַכִּירִין מֻתָּרִין, אָתְיָא כְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק דְּפָלֵיג אָרֵישָׁא וּסְבִירָא לֵיהּ סְפֵקָא לְקֻלָּא: