עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
כד נָזִיר. דִּנְזִירוּת נַמִּי אִקְּרֵי נֶדֶר, דִּכְתִיב נֶדֶר נָזִיר, וְלֹא סִיֵּם בְּמַאי דְּפָתַח, דְּאִי אָמַר כִּכָּר זֶה עָלַי קוֹנָם שְׁנֵי פְעָמִים אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר, אֲבָל נְזִירוּת מִקְּרָא יָלֵיף לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
כה אִם אֹכַל. הוּא הַדִּין נַמִּי אִם אָמַר שְׁנֵי פְעָמִים הֲרֵינִי נָזִיר דְּחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, וְאַיְדֵי דְּקָתָנֵי גַּבֵּי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תָּנֵי נַמִּי גַּבֵּי נָזִיר אִם אֹכַל. הָרַ"ן:
כו וְקָרִי לֵיהּ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, לְפִי שֶׁהַנְּזִירוּת שְׁנִיָּה הִיא חָלָה בְּתוֹךְ זְמַן הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָהּ עַד שֶׁיִּמְנֶה אֶת הָרִאשׁוֹנָה. הָרַ"ן:
כז אֶלָּא אֶחָת. דְּאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה דְּאֵין נִשְׁבָּעִין לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת, דְּלֵיתָא בְּלָאו וְהֵן. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: