עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
כו דְּעוֹלָה וּמִנְחָה מַשְׁכַּחַת לַהּ בִּתְמִידִין וּבְמוּסָפִים. וּשְׁלָמִים מַשְׁכַּחַת לְהוּ שַׁלְמֵי צִבּוּר דְּבִכּוּרִים, אִי נַמִּי שַׁלְמֵי נָזִיר:
כז כְּלוֹמַר קָא מַשְׁמַע לָן דַּהֲוֵי דָבָר הַנָּדוּר. וְטַעֲמָא פֵּרֵשׁ רֵישׁ פֶּרֶק ב', וּמִסְתַּבֵּר לְפָרֵשׁ קָרְבַּן עוֹלָה כוּ' דְּקָרְבָּן לָאו מִלְּתָא בְאַנְפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא דְּבֵיהּ לֹא שַׁיָּךְ חוֹבָה כוּ'. וְאִיכָּא לְמֵידַק עוֹלָה וּדְדָמֵי לֵיהּ לָמָּה אִצְטְרִיךְ, הָא מִשְׁתַּמְעִי לִתְרֵי אַנְפֵּי וְאָזְלִינַן לְחֻמְרָא, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּמִשּׁוּם הָכִי פֵּרֵט לְאֵלּוּ, לְהַתְפִּיס בְּמִילֵי דְחוֹבָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כח וְאִיכָּא לְמֵידַק מִנְחָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה מִבַּעֲלֵי חַיִּים מַאי נִשְׁבַּע בְּחַיָּיו שַׁיָּךְ בֵּיהּ. וּמִלְּשׁוֹן הָרֹא"שׁ מַשְׁמַע דְּחַיֵּי דְאָמְרִינַן לָאו חַי מַרְגִּישׁ אָמְרִינַן אֶלָּא כָּל דָּבָר מַמָּשִׁי קוֹרֵא לָהּ חַי בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם:
כט זֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, הָא קָרְבָּן בִּשְׁתֵּי תֵבוֹת בְּחַיֵּי הַקָּרְבָּן קָאָמַר, וְהָכִי מַשְׁמַע הָא הִנֵּה בַּקָּרְבָּן אֲנִי נִשְׁבָּע. וְהַקָּרְבָּן שֶׁאָמַר בְּתֵבָה אַחַת אָסוּר, דְּלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ בְּתֵבָה אַחַת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ל לֹא כוּ'. וְהוּא הַדִּין דְּאִי אָמַר לְקָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, דְּמַשְׁמַע שַׁפִּיר לְקָרְבָּן יְהֵא מַה שֶּׁאֹכַל לְךָ. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לא קוֹנָם. רַבִּי יְהוּדָה נַמִּי פָלֵיג בְּהָא כוּ' דְּהוּא הַדִּין בִּלְשׁוֹן קוֹנָם בְּלֹא כָּ"ף דְּמֻתָּר, דְּקוֹנָם פִּי לֹא עָדִיף מִלְּשׁוֹן קָרְבָּן עַצְמוֹ. וְעַיֵּן עוֹד תּוֹסָפוֹת:
לב וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"ן, מַשְׁמַע דְּקוֹנָם קָאֵי אַדִּבּוּר, וּמַשְׁמַע נַמִּי דְקָאֵי אַפֶּה, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דִּסְתַם נְדָרִים לְהַחְמִיר אָמְרִינַן דְּאַפֶּה קָאֵי. וְכָל זֶה מִדְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן אֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ חָל הַנֶּדֶר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: