עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
יז לֹא חֻלִּין לֹא כוּ'. הָכִי גָרַס הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֹכַל לְךָ לֹא יִהְיֶה חֻלִּין, וַהֲוָה כְּאִלּוּ אָמַר כָּל שֶׁאֹכַל לְךָ יִהְיֶה קָרְבָּן. אֲבָל גִּרְסַת הָרַ"ב לַחֻלִּין שֶׁאֹכַל. וְכָתַב הָרֹא"שׁ שֶׁכֵּן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא כוּ', וְגַם מַתְנִיתִין מוּכַחַת דְּכָל הָנֵי דְּמַתְנִיתִין אַשֶּׁאֲנִי אוֹכֵל דְּרֵישָׁא קָיְמָא. עַד כָּאן:
יח לֹא חֻלִּין. טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן כוּ'. וְאִם כֵּן לֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ. וְאֶפְשָׁר דְּמַתְנִיתִין לָאו מִשּׁוּם דְּמִכְּלַל כוּ' אֶלָּא דְכֵיוָן שֶׁאוֹמֵר לַחֻלִּין שֶׁמַּשְׁמָעוֹ לֹא חֻלִּין מִמֵּילָא מַשְׁמַע דְּקָרְבָּן יְהֵא, דְּהָאוֹמֵר דָּבָר זֶה אֵינוֹ מֻתָּר מַשְׁמַע שֶׁהוּא אָסוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט וְטָמֵא כוּ'. וּבְהָנֵי לֹא שַׁיָּךְ לָמֶ"ד פְּתוּחָה בִּתְחִלָּתָן, דְּאַדְּרַבָּה אִי אָמַר לְהוּ בְּלָמֶ"ד אִיכָּא לְמֵימַר דִּלְהֶתֵּרָא קָא מְכַוֵּן. וּבְהָנֵי נַמִּי אַף עַל גַּב דְּלֹא אֲמַר בְּהוּ כָּ"ף הַדִּמְיוֹן מִתַּסְרֵי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמוֹ מוֹרֶה אִסּוּר, בְּלֹא כָּ"ף נַמִּי מִתְּסַר לְכֻלֵּי עָלְמָא. הָרַ"ן:
כ נוֹתָר כוּ'. אַף עַל גַּב דַּהֲווּ דָּבָר הָאָסוּר, דְּמַתְפִּיס בְּעִקַּר קְדֻשַּׁת הַקָּרְבָּן שֶׁנַּעֲשָׂה נוֹתָר וּפִגּוּל. גְּמָרָא:
כא אָסוּר. לְפִי שֶׁהִתְחִיל בְּכָ"ף הִפְסִיק בְּאִסּוּרָא. הָרֹא"שׁ:
כג דִּסְתַם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וְעוֹד דְּמַשְׁמַע דְּמִשֶּׂה הַיָּדוּעַ קָאָמַר. הָרַ"ן:
כב כְּאִימְּרָא. בְּכָ"ף. דְּהָנֵי כֻּלְּהוּ אֵין שְׁמָן מוֹרֶה עַל שֵׁם אִסּוּר. אִי נַמִּי, בְּלֹא כָּ"ף מַשְׁמַע דְּנִשְׁבַּע בְּחַיֵּי אִימְּרָא, וְכֵן אַשַּׁאֲרָא. הָרַ"ן. וְקַשְׁיָא עֵצִים. וְעַיֵּן אוֹת כ"ח:
כד שֶׁנִּקְרָאִים אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ. תּוֹסָפוֹת:
כה בְּקָרְבָּן. מִשּׁוּם דִּסְתַם נוֹדֵר בְּקָרְבָּן הוּא מַתְפִּיס. הָרֹא"שׁ: