עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה א
א זְמַנָּהּ כוּ'. הַיְנוּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הָרַ"ן:
ב אַרְבָּעָה כוּ'. בֵּית הִלֵּל לֹא בָּעֵי רְצוּפִין. וְכֵן נִרְאֶה לְבֵית שַׁמַּאי דַּאֲפִלּוּ מְפֻזָּרוֹת, כְּמוֹ לְבֵית הִלֵּל. תּוֹסָפוֹת:
ג נוֹתְנִין כוּ'. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין צָרִיךְ לִפְרֹשׁ כְּדֶרֶךְ הַמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וּפֵרְסָה נִדָּה תַחְתָּיו, אֶלָּא בּוֹעֵל כְּדַרְכּוֹ וּפוֹרֵשׁ נַמִּי אֲפִלּוּ בְּקֹשִׁי. הָרֹא"שׁ:
ד כְּדַרְכּוֹ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי [אוֹת ג]:
ה טַעַם חֻמְרָא זוֹ, דְּאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּחִלּוּק בֵּין הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת בֵּין לֹא הִגִּיעַ, בֵּין בּוֹגֶרֶת, וּבֵין רָאֲתָה לְלֹא רָאֲתָה. וְעוֹד מִשּׁוּם דְּחָתָן יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ. הִלְכָּךְ הֻשְׁווּ כֻּלָּן לְהַחְמִיר בְּחֻמְרָא שֶׁבַּחֻמְרוֹת דְּהַיְנוּ בּוֹגֶרֶת שֶׁרָאֲתָה. וַאֲפִלּוּ בָּעַל וְלֹא מָצְאָה דָּם, צָרִיךְ לִפְרֹשׁ, דְּשֶׁמָּא חִפָּהוּ שִׁכְבַת זֶרַע. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: