אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק י

פרק ט

משנה א

א זְמַנָּהּ כוּ'. הַיְנוּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הָרַ"ן:

ב אַרְבָּעָה כוּ'. בֵּית הִלֵּל לֹא בָּעֵי רְצוּפִין. וְכֵן נִרְאֶה לְבֵית שַׁמַּאי דַּאֲפִלּוּ מְפֻזָּרוֹת, כְּמוֹ לְבֵית הִלֵּל. תּוֹסָפוֹת:

ג נוֹתְנִין כוּ'. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין צָרִיךְ לִפְרֹשׁ כְּדֶרֶךְ הַמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וּפֵרְסָה נִדָּה תַחְתָּיו, אֶלָּא בּוֹעֵל כְּדַרְכּוֹ וּפוֹרֵשׁ נַמִּי אֲפִלּוּ בְּקֹשִׁי. הָרֹא"שׁ:

ד כְּדַרְכּוֹ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי [אוֹת ג]:

ה טַעַם חֻמְרָא זוֹ, דְּאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּחִלּוּק בֵּין הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת בֵּין לֹא הִגִּיעַ, בֵּין בּוֹגֶרֶת, וּבֵין רָאֲתָה לְלֹא רָאֲתָה. וְעוֹד מִשּׁוּם דְּחָתָן יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ. הִלְכָּךְ הֻשְׁווּ כֻּלָּן לְהַחְמִיר בְּחֻמְרָא שֶׁבַּחֻמְרוֹת דְּהַיְנוּ בּוֹגֶרֶת שֶׁרָאֲתָה. וַאֲפִלּוּ בָּעַל וְלֹא מָצְאָה דָּם, צָרִיךְ לִפְרֹשׁ, דְּשֶׁמָּא חִפָּהוּ שִׁכְבַת זֶרַע. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

ו רִאשׁוֹן. פֵּרוּשׁ לַנְּקִיִּים. שֶׁהוּא רְבִיעִי לִתְחִלַּת זִיבָה:

משנה ד

ז לְשׁוֹן דִּקְרָא [דָּנִיֵּאל ו] וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא. גְּמָרָא:

משנה ה

ח וְאַף עַל גַּב שֶׁנֶּעֱקַר דָּם מִשֶּׁמֵּתָה, דְּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא. גְּמָרָא. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁנָּגַע בְּמֵת טָמֵא הַדָּם, אֶלָּא כֶּתֶם רְאִיָּה גְּמוּרָה קָאָמַר, שֶׁיְּטַמֵּא הַדָּם בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף עַל גַּב דְּלָאו רוֹאָה הִיא לְאַחַר מִיתָה, הוֹאִיל וְהָיָה בַּמָּקוֹר מֵחַיִּים כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:

ט וּמִשּׁוּם דַּם תְּבוּסָה וּמִדְּרַבָּנָן. וְרַבִּי יְהוּדָה נַמִּי הָכִי סְבִירָא לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ו

י וְלֹא תָּנֵי סְתָמָא אֵינָהּ נוֹגַעַת, לְאַשְׁמְעִינַן דִּמְעָרָה וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגְעָה בַּמַּיִם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יא נָקַט הַיָּמִים הַמְרֻבִּים. וְהוּא הַדִּין לִמְעֻטִּים דְּשֶׁל זָכָר:

יב וְחָזְרוּ בִּשְׁתַּיִם, חֲדָא לְחֻמְרָא וַחֲדָא לְקֻלָּא:

יג טְמֵא מֵת. שֶׁלֹּא טָבַל. הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא תָּלִינַן בְּמַגַּע נִדָּה דַּהֲוֵי נַמִּי רִאשׁוֹן. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, כְּמוֹ שֶׁנָּגַע בְּנִדָּה אוֹ בִּטְמֵא מֵת:

יד לַקָּדָשִׁים. וּכְאַבָּא שָׁאוּל דְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דִּמְעִילָה. תּוֹסָפוֹת. וְצָרִיךְ עִיּוּן עַל הָרַמְבַּ"ם שֶׁפָּסַק כִּסְתָמָא דְּהָכָא וּכְתַנָּא קַמָּא דְּהָתָם:

משנה ז

טו וּמַקֶּפֶת וְקוֹרְאָה כוּ'. סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא נִגְזֹר דִּלְמָא אַתְיָא לְמִנְגַּע בָּהּ מֵאַבְּרַאי, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:

טז בְּפֶרֶק ג'‏ דַּחֲגִיגָה מִשְׁנָה ג'. וְהָא דְּכָתַב שָׁם הָרַ"ב דִּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, הַיְנוּ קֹדֶם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. וְלֹא קָאֵי אָרֵישׁ דְּבָרָיו דְּמַיְרֵי לְאַחַר הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו דְּאָז אֵין צָרִיךְ טְבִילָה אֶלָּא לַאֲכִילָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב כָּאן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ח

יז מְטַמְּאִין כוּ'. הוֹאִיל וּכְזָבָה קְטַנָּה הִיא. וְיָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא בַּגְּמָרָא. וְכֵן הָא דְּבוֹעֵל מְטַמֵּא, יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא. וּבַתּוֹסֶפְתָּא הוּבָא בַּגְּמָרָא [דַּף עב] דִּלְבוֹעֲלָהּ תּוֹלִין, וְאִם תִּרְאֶה לְמָחָר מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וְאִם כֵּן, קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא:

יח וְכָל הֵיכָא דְּבָעֵי שִׁמּוּר, אֵינָהּ טוֹבֶלֶת אֶלָּא בַּיּוֹם:

יט בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר. וַאֲפִלּוּ בָּעֲשִׂירִי, אַף עַל גַּב דְּאֵינָהּ רְאוּיָה לָבֹא לִידֵי זָבָה גְּמוּרָה. הָרַמְבַּ"ם:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה