עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ג
ה פֵּרוּשׁ, לֹא הָרוֹאָה בְּעִדָּן שְׁאִילָה קָאָמַר, דְּאִם כֵּן הַיְנוּ נִדָּה כוּ'. וּלְאַפּוֹקֵי לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה. וְלָאו דּוּמְיָא מַמָּשׁ קָאָמַר. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו שָׁלֹשׁ. מִשּׁוּם הַנְהוּ גַּוָּנֵי דְּמִשְׁנָה ה' נָקַט נַמִּי הָכָא שָׁלֹשׁ:
ז שֶׁיָּשְׁבוּ כוּ'. זוֹ אַחַר זוֹ דּוּמְיָא דְּחָלוּק. וְנַפְקָא מִנַּהּ לְבָדְקָה אַחַת מֵהֶן וּמָצְאָה טְמֵאָה כְּדִלְקַמָּן. בֵּית יוֹסֵף: