עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ג דִּלְבַעְלָהּ לֹא שַׁיָּךְ לְכַתְּחִלָּה וְדִיעֲבַד. וְהָא לֵיכָּא לְמֵימַר דִּלְעוֹלָם בְּאִשָּׁה לְבַדָּהּ, דַּוְקָא בְּדִיעֲבַד, וְהָכָא בִּסְפֵק סְפֵקָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף לְכַתְּחִלָּה. דְּוַדַּאי דִּלְכַתְּחִלָּה בִּסְפֵק סְפֵקָא לֹא אִצְטְרִיךְ כְּלָל לְאַשְׁמְעִינַן:
ד וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא. אֲבָל רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר כְּמוֹ רַבִּי יוֹסֵי. וְאַיְדֵי דִּסְלִיק מֵרַבִּי יוֹסֵי, פָּתַח בּוֹ. גְּמָרָא: