עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ג אֲבָל אֵין חֶזְקָתָן מִתְכַּבֵּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְאֵין חֶזְקָתָן מִתְכַּבֵּס. וּלְאַחַר הַכִּבּוּס בּוֹדְקוֹת, וְהַיְנוּ כְּשֶׁהַכֶּתֶם בְּזָוִית. דְּהָא חֲזִינַן דְּעַל יְדֵי כִּבּוּס טוֹב הוֹלֵךְ הַכֶּתֶם בְּלֹא סַמְמָנִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה פֵּרֵשׁ בֶּעָרוּךְ, עִנְיַן לַחְלוּחִית. וְנִרְאֶה לִי, שֶׁעִנְיָנוֹ מְרֻצָּץ וּמְרֻסָּס. וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים גַּם כֵּן סְמַרְטוּט:
ו לַחֲזוֹר. סִירְכָא דְּלִישְׁנָא דִּלְעֵיל נָקַט. אֲבָל הָכָא לֹא שַׁיָּךְ עִנְיַן חֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיַבֵּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: