עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז
משנה א
א לֹא כְּמוֹתָהּ מַמָּשׁ. כַּמְבֹאָר פֶּרֶק קַמָּא דְּכֵלִים מִשְׁנָה ג':
ב וְהוּא הַדִּין יָבֵשׁ מֵעִקָּרָא. כְּדִמְרַבִּינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
משנה ב
ג אֲבָל אֵין חֶזְקָתָן מִתְכַּבֵּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְאֵין חֶזְקָתָן מִתְכַּבֵּס. וּלְאַחַר הַכִּבּוּס בּוֹדְקוֹת, וְהַיְנוּ כְּשֶׁהַכֶּתֶם בְּזָוִית. דְּהָא חֲזִינַן דְּעַל יְדֵי כִּבּוּס טוֹב הוֹלֵךְ הַכֶּתֶם בְּלֹא סַמְמָנִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה פֵּרֵשׁ בֶּעָרוּךְ, עִנְיַן לַחְלוּחִית. וְנִרְאֶה לִי, שֶׁעִנְיָנוֹ מְרֻצָּץ וּמְרֻסָּס. וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים גַּם כֵּן סְמַרְטוּט:
ו לַחֲזוֹר. סִירְכָא דְּלִישְׁנָא דִּלְעֵיל נָקַט. אֲבָל הָכָא לֹא שַׁיָּךְ עִנְיַן חֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיַבֵּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ז דְּהָא דִּתְנַן מִן הָרֶקֶם בְּהַמֵּבִיא גֵּט, טוּבָא רֶקֶם הֲוָה. וְעוֹד, אַף עַל גַּב דִּבְרֶקֶם יִשְׂרָאֵל הֲווּ, הָא מַצְנִיעִין כִּתְמֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁל נָכְרִים הֵן וּטְהוֹרִים. וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׁם גֵּרִים כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
ח שֶׁלֹּא כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּכְתָמִים דְּרַבָּנָן, הַךְ טֻמְאָה אִית לְהוּ, דְּסָבְרֵי דְּמִגּוּפָהּ אֲתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט אַף עַל גַּב דְּגֵרֵי אֱמֶת הֵן וְלִחַשְׁבוּ יִשְׂרְאֵלִים דְּאַף עַל גַּב דְּחָטָא כוּ'. אֶלָּא הֵם אָמְרוּ דְּכֶתֶם טָמֵא, וְהֵם אָמְרוּ דְּכִתְמֵיהֶן טְהוֹרִין:
משנה ד
י דְּאִי לָאו הָכִי, הֵיאַךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים שָׁם בִּימֵי טֻמְאָתָן, דְּהָא נִזְהָרִים מִטֻּמְאַת מֵת וְנֵפֶל, כְּדִתְנַן לְקַמָּן נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא קָבַרְנוּ שָׁם הַנְּפָלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
יא מַהוּ דְתֵימָא לֹא בְּקִיאֵי בִּיצִירָה וְסָבְרֵי לָאו בֶּן אַרְבָּעִים הוּא וּמַיָּא בְּעָלְמָא הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב מַהוּ דְתֵימָא לֹא בְּקִיאִי בְּטִנּוּף וְזִמְנִין דְּלֹא טַנּוּף וְסָבְרֵי דְּטַנּוּף וּפוֹטֶרֶת מִבְּכוֹרָה, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
יג וְעָבְדִינַן טָהֳרוֹת הֵיכִי דְּלֹא צִיְּנוּ. רַשִׁ"י: