עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
יט כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. גְּמָרָא, בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה כוּ' נִבְדָּקִים לָמָּה לִי. סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הֵיכִי דְּחָרִיפָא טוּבָא מִיבַּדְּקָא בְּאַחַת עֶשְׂרֵה, קָא מַשְׁמַע לָן:
כ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְכוּ'. וְהָא דִּנְקֵבָה קוֹדֶמֶת, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, לִהְיוֹת חַיֵּיהֶן קְצָרִים מֵחַיֵּי הָאִישׁ בְּרֹב, וּבַגְּמָרָא, וַיִּבֶן אֶת הַצֶּלַע מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בִּינָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ:
כא רוֹצֶה לוֹמַר רֹאשׁ שְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דִּידְהוּ:
כב אֵין כוּ'. וְלֹא מַחְזְקִינַן לְהוּ בְּשׁוֹטֶה, דְּשׁוֹטֶה אֵינוֹ אֶלָּא הַמְקָרֵעַ כְּסוּתוֹ כוּ', וְאֵלּוּ סוֹפָן לָבֹא לִכְלַל דַּעַת. רַשִׁ"י: