עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
טו שֶׁבָּא כוּ'. אֲבָל נִשּׂוּאִין לֵית לֵיהּ:
טז וְנִרְאֶה לִי, דִּלְעִנְיַן יְרֻשָּׁתָהּ וְכָל שֶׁכֵּן לִטָּמֵא לָהּ, לֹא קְנָאָהּ, דְּאֵין בִּיאָתוֹ אֶלָּא כַּמַּאֲמָר בְּגָדוֹל. וְאֵין נִרְאֶה כֵּן דַּעַת הָרַמְבַּ"ן. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהָרַ"ב נַמִּי סָמַךְ אַדִּלְעֵיל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז אֲבָל בְּבֶן תֵּשַׁע יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל בַּת כֹּהֵן לֵיכָּא לְמֵימַר דְּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה. דְּאִי מִשּׁוּם בִּיאַת זְנוּת, לֹא פְּסָלָהּ זְנוּת דְּכָשֵׁר מִן הַתְּרוּמָה. וְאִי מִשּׁוּם קִדּוּשִׁין, קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ אֵין קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. רַשִׁ"י:
יח אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. אֲבָל סְקִילָה לֹא, דְּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. רַשִׁ"י: