עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
יא וְאַף עַל גַּב דְּמֵעֲרָיוֹת דְּסֵיפָא שָׁמְעִינַן לַהּ, אִצְטְרִיךְ, דַּהֲוֵי מוֹקְמִינַן סֵיפָא דַּוְקָא בַּעֲרָיוֹת וְלֹא בִּבְהֵמָה. אֲבָל הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֵשֶׁת אִישׁ וְהוּא הַדִּין לְכָל הָעֲרָיוֹת, עַל כָּרְחָךְ סֵיפָא לִבְהֵמָה אַתְיָא. תּוֹסָפוֹת. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְאַסְבּוֹרֵי בְּקִדּוּשֵׁי בִּיאָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקִדּוּשֵׁי כֶּסֶף תָּנֵי לֵיהּ בִּתְחִלָּה בְּרֵישׁ קִדּוּשִׁין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב וּמִן הַכְּהֻנָּה. וְכֵן לִלְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית. רַשִׁ"י:
יג נִרְאֶה לִי דְּנָקַט הָנֵי, מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחָא לְהוּ וְעֵינֵיהֶם עָלֶיהָ:
יד כְּלוֹמַר, בְּתוּלֶיהָ אָזְלִי אֶלָּא שֶׁחוֹזְרִים. וְנַפְקָא מִנַּהּ לְדָם שֶׁתִּרְאֶה בְּבִיאָה שֶׁבְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁהוּא דַּם בְּתוּלִים, לֹא דַּם נִדָּה. מִדְּלֹא תָּנֵי פָּחוֹת מִכָּן וְלֹא כְלוּם. גְּמָרָא: