עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ג דְּבִנְגָעִים וּבְטֻמְאַת מֵת כְּתִיב אִישׁ, אִצְטְרִיךְ קְרָא בְּהוּ לְרַבּוֹיֵי. אֲבָל לְעִנְיַן יִבּוּם וּמַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה לֹא כָּתַב אִישׁ, וְלֹא אִצְטְרִיךְ קְרָא אֶלָּא לְמַעוֹטֵי עֻבָּר. תּוֹסָפוֹת:
ד וּמִנַּהּ, דְּבִישִׁיבָה כָּל דְּהוּ וַאֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד סַגִּי:
ה וּבֵן אֵין לוֹ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ. גְּמָרָא:
ו דְּאֵין לוֹמַר לְעִנְיַן פְּסוּל דְּאִמּוֹ כְּמוֹ וּמַאֲכִיל, דְּמַאי אִירְיָא יוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ עֻבָּר פּוֹסֵל. גְּמָרָא:
ז וְקָשֶׁה, לוֹקְמֵי בְּאִשָּׁה אַחַת גְּרוּשָׁה וְיֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד מִמֶּנָּה, וּכְשֶׁהוּא בֶּן יוֹם אֶחָד פּוֹסֵל, אֲבָל עֻבָּר לֵית לֵיהּ זְכִיָּה, וְיֹאכְלוּ הָעֲבָדִים מִשּׁוּם הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּאָתֵי לְמֵימְרָא דַּאֲפִלּוּ בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן מְעֻבֶּרֶת אֵינוֹ מַאֲכִיל לָעֲבָדִים בַּתְּרוּמָה. וּכְדַעַת הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח חַיָּב. אֲבָל עֻבָּר לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט כְּחָתָן שָׁלֵם. דְּלַקָּטָן הַנִּמּוֹל קָרִינַן חָתָן. וְקָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דַּעֲדַיִן לֹא נִכְנַס לַבְּרִית, מִתְאַבְּלִין עָלָיו. וּמִשּׁוּם דְּנָהֲגִינַן לָמוּל לְקָטָן שֶׁמֵּת וְלֹא נִמּוֹל, קָרֵי לְחַי הַנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה חָתָן שָׁלֵם. נִרְאֶה לִי:
י מַשְׁמַע דַּוְקָא דִּלְעִנְיַן אֲבֵלוּת, דְּהַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל. אֲבָל לְכָל הָנָךְ דִּלְעֵיל לֹא בָּעִינַן כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, דְּבִסְתָמָא אָזְלִינַן בְּהוּ בָּתַר רֻבָּא. וּמִיהוּ יֵשׁ לוֹמַר דְּלָאו דַּוְקָא, וְהוּא הַדִּין לְאִינָךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן הוּא דַּעַת רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: