עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ו
טז עַל כוּ'. כְּלוֹמַר סָמוּךְ. כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה:
יז מִכָּל מָקוֹם. פֵּרוּשׁ, מִשּׁוּם מָקוֹם. מַהֲרַ"ם. וּמָצָאנוּ כֵן בַּתַּנַּ"ךְ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה [שְׁמוֹת כ]. וּבִתְהִלִּים ע"ח [וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ]:
יח לֹא וְגוֹ'. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְלָקְחוּ אֲבָנִים כוּ' וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים. אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם:
יט אֶלָּא כוּ'. וְכֵן לְהֵפֶךְ. דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא שְׁתַּיִם, תּוּ לֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ לְשׁוֹן קִצּוּעַ מְפָרֵשׁ. אֲבָל הַלִּמּוּד מֵאֲשֶׁר הִקְצוּ. וְדִשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין, נִלְמָד מִוְּלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת. וְהָא דִכְתִיב יַקְצִעַ אַחַר חִלֵּץ, לְשׁוֹן יָחִיד, לְמַעוֹטֵי כֹּתֶל הַמַּפְסִיק בֵּין בַּיִת לְחָצֵר וּלְגִנָּה, שֶׁאֵין בַּעַל הֶחָצֵר וְהַגִּנָּה מְסַיֵּעַ לְבַעַל הַבַּיִת: