עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
יב וּסְתָמָא כְּרַבִּי יוֹסֵי דִּמְטַהֵר לֵיהּ בְּזוֹחֲלִין. הָרֹא"שׁ. וְקָשֶׁה מֵרֵישׁ פִּרְקִין הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי בְרֵכָה וְהִפְסִיקוֹ כוּ', וְאֵין לְךָ הַפְסָקָה מִן הַמַּעְיָן גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ הַגַּל מִן הַיָּם, וְכֵן אֵין כָּאן אַשְׁבֹּרֶן אֶלָּא זְחִילָה. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּהָא שֶׁהִפְסִיקוֹ הֲרֵי הוּא כַמִּקְוֶה הַיְנוּ דַוְקָא הֵיכָא שֶׁנָּחוּ הַמַּיִם בַּמִּקְוֶה וּכְבָר נַעֲשׂוּ אַשְׁבֹּרֶן, אֲבָל הֵיכָא דְאַכַּתִּי לֹא נָיְחֵי מַיָּא בָּאַשְׁבֹּרֶן וַעֲדַיִן זוֹחֲלִים מִכֹּחַ נְבִיעַת הַמַּעְיָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסְקוּ, שֵׁם מַעְיָן עֲלֵיהֶם עֲדַיִן מִצַּד עַצְמָם. מַהֲרִי"ק בֵּית יוֹסֵף:
יג אַרְבָּעִים סְאָה. לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ז' דִּבְמַעְיָן סַגִּי בְגוּפוֹ עוֹלֶה בְּבַת אַחַת, קָשֶׁה, לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ מַצְרִיךְ הָכָא אַרְבָּעִים סְאָה. וּרְאָיָה לְהַסּוֹבְרִים דְּאַף בְּמַעְיָן צָרִיךְ לִטְבִילַת אָדָם אַרְבָּעִים סְאָה וְלֹא פְלוּג בֵּין קָטָן לְגָדוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, שֶׁנִּתְקַבְּצוּ בַבִּקְעָה מֵי גְשָׁמִים שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה: