עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
י הָרַ"שׁ. וּכְלוֹמַר, דְּהַאי דְמַעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא, שִׁעוּר כְּדֵי טְבִילָה מִיהָא בָעִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא וְקַשְׁיָא לִי לִישָׁנָא שֶׁעֲשָׂאָן. וְגַם מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ לְקַמָּן אֵין מַזְחִילִין בּוֹ אֵין מַעֲמִידִין בּוֹ כוּ', לֹא אָתֵי שַׁפִּיר. וְגַם טַעֲמָא דְרַבִּי יוֹסֵי לֹא מִסְתַּבֵּר, כֵּיוָן דְּהַמִּקְוֶה כָשֵׁר וּמוֹנֵעַ מִפְּסוּלוֹ עַל יְדֵי דָבָר טָמֵא. וְנִרְאֶה לִי דְּהַנּוֹטְפִים כוּ' פֵּרוּשׁ שֶׁנִּקְווּ לְמָקוֹם אֶחָד וְהִזְחִילָן לְהוֹלִיכָן תּוֹךְ גֻּמָּא אַחַת לַעֲשׂוֹתָן מִקְוֶה, וְרַבִּי יְהוּדָה מְדַמֵּי לֵיהּ לַעֲלֵי קָנִים כוּ' דְּפֶרֶק ו' דְּפָרָה מִשְׁנָה ד', וְאַשְׁמְעִינַן רְבוּתָא דַּאֲפִלּוּ מַקֵּל וְקָנֶה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן בֵּית קִבּוּל, וַאֲפִלּוּ זָב וְזָבָה סוֹמְכִין הַמַּקֵּל. וְרַבִּי יוֹסֵי פָלֵיג וּסְבִירָא לֵיהּ דְּהָתָם מַיְרֵי דַּוְקָא שֶׁנָּתַן הָאָדָם הֶעָלִים טֶרֶם בָּאוּ הַמַּיִם לְשָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: