עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
ו יָדוּעַ שֶׁנָּפַל. מִדְּלֹא תָנֵי אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָפְלוּ פָּסוּל, וְאִם לָאו כָּשֵׁר, מוּכָח דְּכֻלּוֹ שָׁאוּב פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא, וּמִשּׁוּם הָכִי קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה רֹב מִקְוֶה בְּהֶכְשֵׁר, פָּסְלִינַן מִסָּפֵק. וּלְדַעַת הָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה לִי דְּתַנָּא מְהַדַּר לְמִתְנֵי כְשֵׁרוֹת בָּרֵישָׁא. גַּם הָיָה מַאֲרִיךְ לְמִתְנֵי שֶׁלֹּא נָפְלוּ. וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן קָיְמֵי נַמִּי שַׁפִּיר אַפַּסְלוּת דְּסָמִיךְ לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: