עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה י
יח הָאַחֲרוֹן. מִשּׁוּם דְּאֵין זְמַן מְאֻחָר בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מִנְחָה הָאַחֲרוֹן, וְאִחֲרוּהוּ לַוִּדּוּי כָּל עוֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְאַחֲרוֹ:
יט מִתְוַדִּין. הַוִּדּוּי עַל שֶׁבַּחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הֻצְרַכְנוּ לְבַעֵר הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת לְבִלְתִּי תֵּת אוֹתָם לַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לִתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ [יְחֶזְקֵאל כ] וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָחַם. וְיֹאמַר וְגַם נְתַתִּיו כְּמוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתַתִּיו לַלֵּוִי וְזוּלָתוֹ, כְּמִצְוֹתֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל הַשְׁקִיפָה לְטוֹבָה בִּמְקוֹם הַהַשְׁקָפָה לְרָעָה הָרָאוּי לַעֲוֹנִי. הָרַב עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ:
כ בְאֹנִי. הָאוֹנֵן נִקְרָא הָאָדָם שֶׁיָּמוּת לוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. הָרַ"מ:
כא שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב. הָרַ"מ. בֵּית דָּוִד: