אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ה

פרק ד

משנה א

א וְשֶׁל עָרְלָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָעָרְלָה קוֹדֵם בַּזְּמַן לָרְבָעִי, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁנָה כָּאן אֶלָּא אַגַּב רְבָעִי, דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ כְּמוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֹא רָאָה לְהַקְדִּימוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ב כְּלוֹמַר, כְּדֵי זְרִיעָה. וּבָזֶה לֹא תִקְשֵׁי אַמַּתְנִיתִין דְּסוֹף פֶּרֶק כִּסּוּי הַדָּם דְּמַשְׁמַע דְּחַרְסִית מְגַדֵּל צְמָחִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג כָּךְ כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, לֹא הֲוֵי תַקָּנָה לְהַנֶּאֱכַל בֵּין לְקִיטָה לַאֲמִירָה. הָרַ"שׁ. וּמַה שֶּׁלֹּא הָיוּ מְחַלְּלִים כָּל הַכֶּרֶם בְּפַעַם אַחַת, שֶׁפְּעָמִים הָיוּ רוֹצִים לְהוֹלִיךְ מוֹתַר הַפֵּרוֹת לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ. וְלֹא שַׁיָּךְ דִּין בְּרֵרָה בְּעִנְיָן זֶה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ חָל הַחִלּוּל עַד שֶׁיִּתְלַקֵּט. הָרַ"שׁ:

משנה ב

ד לְפִי שֶׁסּוֹבֵר דְּכֶרֶם לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין כָּל נֶטַע. וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'. וּבִבְרָכוֹת דַּף ל"ה, אִית תָּנֵי כֶּרֶם וְאִית תָּנֵי נֶטַע. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה וְצָרִיךְ הָיָה לִתְנַאי בַדָּבָר, וְלֹא סַגִּי בְּבִטּוּל סִבַּת הָאִסּוּר, וְנִרְאֶה לִי טַעֲמָא מִדְּמָסְקִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְבֵיצָה דַּף ה: דְּכָל דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן (מִנְיָן שֶׁנִּמְנוּ חֲכָמִים לֶאֱסֹר) צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, אֲפִלּוּ אֵרַע דָּבָר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹרוֹת בּוֹ הֶתֵּר וְכוּ'. וּתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְעֵדֻיּוֹת, אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, לְפִיכָךְ הַמְתַקְּנִים עַצְמָן הִטִּילוּ תְּנַאי בַדָּבָר, לְהַחֲזִיר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה לִכְשֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטַּעַם, דְּהַשְׁתָּא הַמְתַקְּנִים עַצְמָם הֵם הַמְבַטְּלִים הַתַּקָּנָה בְּהִתְבַּטֵּל הַטַּעַם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם:

משנה ד

ו כְּלוֹמַר, וּלְהָכִי תְּנַן בִּסְתָם שְׁלֹשָׁה, דְּמַשְׁמַע דִּלְעוֹלָם בָּעִינַן שְׁלֹשָׁה, וּלְעֵיל בְּפֶרֶק ד'‏ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְחַלְקִינַן בֵּין דָּמָיו יְדוּעִים לְשֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִים. אֶלָּא דְהָכָא אֵין לְחַלֵּק מִשּׁוּם דִּלְעוֹלָם אֵין דָּמָיו יְדוּעִים, דְּמַצְרִיךְ לִפְחֹת הַיְצִיאָה. הָרַ"שׁ:

משנה ה

ז וְנִרְאֶה לִי דְּטַעֲמָא דְמִלְּתָא, מִשּׁוּם דְּאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּדִינֵי שְׁבִיעִית, וּכְשֶׁיֹּאמַר הֵא לָךְ אִסָּר וּלְקֹט לִי בּוֹ, הַדָּמִים נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לְקֹט לִי, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ח'‏ דִּשְׁבִיעִית. וְהִלְכָּךְ נִמְנָעִים בְּנֵי אָדָם מִלִּלְקֹט בְּשָׂכָר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח כֵּן הוּא בִגְמָרָא קִדּוּשִׁין דַּף נ"ד, וּמַשְׁמַע דְּדַוְקָא סְמָדַר, אֲבָל בֹּסֶר לֹא, הוֹאִיל דִּלְעִנְיַן עָרְלָה הֲוֵי פְּרִי לִרְבָעִי נַמִּי הֲוֵי פְרִי, וְאַף עַל גַּב דְּאִתְקַשׁ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּלְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת בֹּסֶר לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְחֻמְרָא דִּינוֹ כְעָרְלָה, דְּמֵעָרְלָה הוּא בָא, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְעָרְלָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם:

משנה ו

ט הָרִאשׁוֹן. וְהָרַ"מ כָּתַב הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּכֶסֶף מִשְׁנֶה רְאָיָה לְגִרְסָתוֹ מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י כְּלוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא פֶּסַח כְּבָר נִגְמָרִים לִהְיוֹת כָּל הַפֵּרוֹת נִלְקָטִים, וְאֵין הָכִי נַמִּי דְּקֹדֶם לָכֵן נִגְמָרִים דְּהַיְנוּ מֵחֲנֻכָּה, כִּדְאִיתָא בְּמִשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְבִכּוּרִים. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בַּמּוֹעֵד [בָּרֶגֶל], וּבַמּוֹעֵד הַקּוֹדֵם לַחֲנֻכָּה עֲדַיִן אֵין כָּל הַפֵּרוֹת נִלְקָטִים, אֲבָל הַמּוֹעֵד שֶׁאַחֲרָיו שֶׁהוּא פֶּסַח כְּבָר נִגְמָרִים כֻּלָּם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יא וְצָרִיךְ עִיּוּן, מַה עִנְיַן שְׁבִיעִית לְכָאן. וְהָרַ"מ בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב, תַּבְשִׁיל שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי:

משנה ז

יב וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ דְּרוֹצֶה לוֹמַר, הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין לְךָ רִחוּק גָּדוֹל מִזֶּה, הִלְכָּךְ מְחַלְּלָן עַל הַכֶּסֶף, וּכְאִלּוּ וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה, דְּכֵיוָן שֶׁרִחוּק מָקוֹם כָּזֶה שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם, אֶלָּא וְצַרְתָּ, צָרִיךְ לְחַלְּלָן. אַף עַל גַּב דְּפַשְׁטֵיהּ דִּקְרָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ט

יג וְלָאו דַּוְקָא נָקַט, דַּאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְקְנוּ נַמִּי, כְּדִלְעֵיל, שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת פְּטוּרִים, הָא שֶׁהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת חַיָּבִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻפְרְשׁוּ:

יד וְלֹא הֲוֵי כִּקְרִיאַת שֵׁם דִּבְמַסֶּכֶת דְּמַאי שֶׁהוּא לִקְבֹּעַ מָקוֹם בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וְשֶׁיַּזְכִּיר הַסְּכוּם מֵאָה חֻלִּין וְכוּ', אֶלָּא הָכָא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא לְבָרֵר לָהֶם בְּעָלִים לְמִי יִתְּנוּם. תּוֹסָפוֹת בְּקִדּוּשִׁין דַּף כ"ו:

טו וְאִם תֹּאמַר, הָא קְנָסָם עֶזְרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ט"ו. וְיֵשׁ לוֹמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר קֹדֶם קְנָס דַּוְקָא לַלֵּוִי, וְאַחַר קְנָסָא לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי. תּוֹסָפוֹת בָּבָא מְצִיעָא דַּף י"א:

טז בָּבָא מְצִיעָא דַּף י"א. וּפָרֵיךְ, וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם סוּדָר לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ הַמַּעֲשֵׂר בַּחֲלִיפִין. וּמְשָׁנֵי, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נְתִינָה כְּתִיבָא בְהוּ, חֲלִיפִין דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר הוּא, מִטַּלְטְלֵי אַגַּב קַרְקַע נְתִינָה אַלִּימְתָא הִיא:

יז שָׂכָר. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּאִלּוּ חֲלִיפִין, אֵין שְׂכִירוּת נִקְנֶה בַחֲלִיפִין. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב, דְּכֵיוָן שֶׁעַל יְדֵי חֲלִיפִין לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַקְנוֹת כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, אֶלָּא הָיָה צָרִיךְ לְהַקְנוֹת לָהֶן אַגַּב קַרְקַע, יוֹתֵר קַל לִתֵּן פְּרוּטָה לְשָׂכָר, מִקִּנְיַן חֲלִיפִין:

משנה י

יח הָאַחֲרוֹן. מִשּׁוּם דְּאֵין זְמַן מְאֻחָר בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מִנְחָה הָאַחֲרוֹן, וְאִחֲרוּהוּ לַוִּדּוּי כָּל עוֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְאַחֲרוֹ:

יט מִתְוַדִּין. הַוִּדּוּי עַל שֶׁבַּחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הֻצְרַכְנוּ לְבַעֵר הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת לְבִלְתִּי תֵּת אוֹתָם לַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לִתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ [יְחֶזְקֵאל כ] וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָחַם. וְיֹאמַר וְגַם נְתַתִּיו כְּמוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתַתִּיו לַלֵּוִי וְזוּלָתוֹ, כְּמִצְוֹתֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל הַשְׁקִיפָה לְטוֹבָה בִּמְקוֹם הַהַשְׁקָפָה לְרָעָה הָרָאוּי לַעֲוֹנִי. הָרַב עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ:

כ בְאֹנִי. הָאוֹנֵן נִקְרָא הָאָדָם שֶׁיָּמוּת לוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. הָרַ"מ:

כא שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב. הָרַ"מ. בֵּית דָּוִד:

משנה יג

כב כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן. אֲפִלּוּ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ. וְכָתַב הָרַ"מ, שֶׁתִּתֵּן טַעַם בַּפֵּרוֹת, עִנְיָנוֹ שֶׁיִּהְיוּ שְׁמֵנוֹת וְטוֹבוֹת הַטַּעַם. וְזֶה הַדְּרָשׁ שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ בְּכָאן זוֹ הַפָּרָשָׁה מִלָּה בְמִלָּה, אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיֹּאמַר אָדָם זֶה בִּשְׁעַת הַוִּדּוּי, אֲבָל יוֹדִיעֵנוּ בְּכָאן עַל דֶּרֶךְ הַפֵּרוּשׁ עִנְיָנֵי זֹאת הַפָּרָשָׁה אֲבָל בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה אֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא הַפָּרָשָׁה בִלְשׁוֹנָהּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה בַתּוֹרָה, וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד:

משנה יד

כג יִשְׂרָאֵל. דְּאִלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים, פְּלִיגֵי בְהוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּסֵיפָא:

משנה טו

כד גְּמָרָא סוֹטָה דַּף מ"ו, וּמְסַיְּמִין בָּהּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר [תְּהִלִּים קכא] הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר וְנָכְרִים בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר [תְּהִלִּים מד] עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'. וְכָתַב הָרַ"מ, וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים זֶה הַפָּסוּק כְּאִלּוּ הָיוּ מְדַבְּרִים עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיוּ צוֹעֲקִים אֵלָיו בְּזֶה הַפָּסוּק, וְזֶה מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲשוֹת וְלוֹמַר כְּלַפֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כְּלוֹמַר, בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. הָר"ם:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה