עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
ט הָרִאשׁוֹן. וְהָרַ"מ כָּתַב הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּכֶסֶף מִשְׁנֶה רְאָיָה לְגִרְסָתוֹ מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י כְּלוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא פֶּסַח כְּבָר נִגְמָרִים לִהְיוֹת כָּל הַפֵּרוֹת נִלְקָטִים, וְאֵין הָכִי נַמִּי דְּקֹדֶם לָכֵן נִגְמָרִים דְּהַיְנוּ מֵחֲנֻכָּה, כִּדְאִיתָא בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק קַמָּא דְבִכּוּרִים. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בַּמּוֹעֵד [בָּרֶגֶל], וּבַמּוֹעֵד הַקּוֹדֵם לַחֲנֻכָּה עֲדַיִן אֵין כָּל הַפֵּרוֹת נִלְקָטִים, אֲבָל הַמּוֹעֵד שֶׁאַחֲרָיו שֶׁהוּא פֶּסַח כְּבָר נִגְמָרִים כֻּלָּם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא וְצָרִיךְ עִיּוּן, מַה עִנְיַן שְׁבִיעִית לְכָאן. וְהָרַ"מ בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב, תַּבְשִׁיל שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי: