עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ד לְפִי שֶׁסּוֹבֵר דְּכֶרֶם לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין כָּל נֶטַע. וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'. וּבִבְרָכוֹת דַּף ל"ה, אִית תָּנֵי כֶּרֶם וְאִית תָּנֵי נֶטַע. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְצָרִיךְ הָיָה לִתְנַאי בַדָּבָר, וְלֹא סַגִּי בְּבִטּוּל סִבַּת הָאִסּוּר, וְנִרְאֶה לִי טַעֲמָא מִדְּמָסְקִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְבֵיצָה דַּף ה: דְּכָל דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן (מִנְיָן שֶׁנִּמְנוּ חֲכָמִים לֶאֱסֹר) צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, אֲפִלּוּ אֵרַע דָּבָר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹרוֹת בּוֹ הֶתֵּר וְכוּ'. וּתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְעֵדֻיּוֹת, אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, לְפִיכָךְ הַמְתַקְּנִים עַצְמָן הִטִּילוּ תְּנַאי בַדָּבָר, לְהַחֲזִיר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה לִכְשֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטַּעַם, דְּהַשְׁתָּא הַמְתַקְּנִים עַצְמָם הֵם הַמְבַטְּלִים הַתַּקָּנָה בְּהִתְבַּטֵּל הַטַּעַם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם: