עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ט
יז לְפֵרוּשׁוֹ הֲוֵי מַתְנִיתִין בֵּית שַׁמַּאי לְקֻלָּא וּבֵית הִלֵּל לְחֻמְרָא. וְקָשֶׁה דִבְּעֵדֻיּוֹת תָּנֵי לַהּ בַּהֲדֵי הַנֵּי דְבֵית שַׁמַּאי לְחֻמְרָא (וּבְסֵפֶר בֵּית דָּוִד תֵּרֵץ דְּלֹא חָשִׁיב שָׁם מַה דִּפְלִיגֵי בֵּיהּ נַמִּי תַּנָּאֵי אַחֲרִינֵי). וְהָרַ"שׁ מְפָרֵשׁ, דְּהָכָא נַמִּי בֵּית שַׁמַּאי לְחֻמְרָא וְסָבְרֵי דְדַוְקָא בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לִקְנוֹת (כְּלוֹמַר לְהַחֲלִיף) שְׁתֵּי פְעָמִים וְלִתֵּן שְׁתֵּי קַלְבּוֹנוֹת (דְּמֵי הַחְלָפָה לַשֻּׁלְחָנִי):
יח וּבְסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְסַנְהֶדְרִין חָשִׁיב נַמִּי חֲנַנְיָא בֶן חֲכִינַאי, וְתוּ מוֹסִיף שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁכָּל אֵלּוּ לֹא בָאוּ לְזִקְנָה, וְיוֹשְׁבִין בַּקַּרְקַע וּמְשִׁיבִין תְּשׁוּבוֹת קֻשְׁיוֹת לַזְּקֵנִים, וְהַיְנוּ דָּנִין בַּהֲלָכָה: