עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ח
טו כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּבָבָא מְצִיעָא דַּף מ"ה, וְהִקְשׁוּ עָלָיו הַתּוֹסָפוֹת דַּהֲרֵי בְּמַסֶּכֶת עֲדֻיּוֹת פֶּרֶק קַמָּא תָּנֵי לַהּ בַּהֲדֵי דְבָרִים דְּבֵית שַׁמַּאי לְחֻמְרָא. לְכָךְ נִרְאֶה דְּבֵית שַׁמַּאי דַּוְקָא בְּכָל הַסֶּלַע קָאָמְרֵי, וְלֹא יַחֲלִיף שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׂתַּכֵּר הַחֶנְוָנִי וְנִמְצָא מַפְסִיד מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר, דְּיִתֵּן מָעוֹת דַּוְקָא בְּכָל הַסֶּלַע, שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ שָׁם:
טז מַשְׁמַע דְּטַעֲמָא דִשְׁרִיּוּתָא הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ בַּדִּינָר כֶּסֶף, וְאִלּוּ בַּפֵרוֹת לֹא אִכְפַּת לָן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי אִיפְּכָא, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַה פְּלִיגִין רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, בְּפֵרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי כֶסֶף, אֲבָל בְּפֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי כֶסֶף אַף רַבָּנָן מוֹדוּ. וּמְפָרֵשׁ הָרַ"מ הַטַּעַם, דִּכְשֶׁהַפֵּרוֹת מֻעָטִים מִדִּינָר אֵינָם רְאוּיִם לִפָּדוֹת בִּפְנֵי עַצְמָם, וּלְפִיכָךְ הֵם נִפְדִּים עִם הַכֶּסֶף. וְהָרַאֲבַ"ד מְפָרֵשׁ, דְּהוֹאִיל וְהַפֵּרוֹת מֻעָטִים וְאֵין מַתְפִּיסִים סֶלַע, מְצָרְפִים אוֹתָם עִם הַמָּעוֹת וּמַתְפִּיס סֶלַע עֲלֵיהֶם, אֲבָל אִם יֵשׁ בַּפֵּרוֹת דָּבָר הָרָאוּי אֵין זוֹקְקִים כֶּסֶף עִמָּהֶם לְחַלְּלָן עַל כֶּסֶף אַחֵר, שֶׁאֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף: