עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ו יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין. כֻּלְּהוּ נַפְקָא לָן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּעֵרוּבִין. דְּתַנְיָא, בַּבָּקָר, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִים בָּקָר עַל גַּבֵּי עוֹרוֹ. וּבַצֹּאן, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין צֹאן עַל גַּבֵּי גִּזּוֹתֶיהָ. וּבַיַּיִן, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין יַיִן עַל גַּבֵּי קַנְקַנּוֹ. וּבַשֵּׁכָר, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין תֶּמֶד מִשֶּׁהֶחְמִיץ. וּמִיִּתּוּרָא דְבֵי"ת דָּרֵישׁ. וְחַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה דְּנִקְנֶה אַגַּב הָעוֹר, וּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים, יָלְפִינַן בְּמַה מָּצִינוּ. הָרַ"שׁ:
ז שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת. כְּלוֹמַר שֶׁמּוֹכְרִין הַקַּנְקַן עִם הַיַּיִן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
ח וּבְפֶרֶק בַּתְרָא דְמַעַשְׂרוֹת מִשְׁנָה ו' מְפָרֵשׁ, דְּכֵן בִּשְׁמָרִים:
ט וּלְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ה' הֵבִיא בְּרַיְתָא, דְּמַמְעִיט מַיִם וּמֶלַח מִגִּדּוּלֵי קַרְקַע, וּפֵרֵשׁ הָרַ"מ שֶׁהַמַּיִם יְסוֹד פָּשׁוּט הֵם, וְהַמֶּלַח אֲדָמָה שְׂרוּפָה. וּמַה שֶּׁהֵבִיא הָרַ"ב כָּאן שֶׁמְּמַעֲטִים מַיִם מִשּׁוּם דְּלֹא הֲוֵי פְּרִי מִפְּרִי, הוּא בְּרַיְתָא בְּעֵרוּבִין [דַּף כז]. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהַךְ בְּרַיְתָא סְבָרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם נִקְוִים מִתַּחַת לָאָרֶץ כַּכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְלֹא מִקַּרְקַע גָּדְלֵי, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְנוֹבְעִים הֵם מֵהָאָרֶץ וְנִרְאִין כְּאִלּוּ גְּדֵלִים וְרָבִים מִן הַקַּרְקַע, אִיצְטְרִיךְ לְמִעוּטִינְהוּ מִשּׁוּם דְּלֹא הֲוֵי פֵּירֵי מִפֵּירֵי, וְכֵן לְאוֹתוֹ הַמֶּלַח שֶׁהוּא מַיִם שְׂרוּפִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: