עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א
משנה א
א וּבֵית הִלֵּל נַמִּי סָבְרֵי דְּמָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, לְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ה':
ב וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּרָכָה. יְרוּשַׁלְמִי:
ג וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹקֵל כְּדֵי לְחַלֵּל עַל הַסֶּלַע, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁמָּא לֹא יְכַוֵּן מִשְׁקְלוֹתָיו וְלֹא יְחַלֵּל (וְעַיֵּן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף כב:). וְכָל שֶׁכֵּן פֵּרוֹת כְּנֶגֶד פֵּרוֹת דְּאֵין שׁוֹקְלִין. הָרַ"שׁ:
ד וְנִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא לְעִנְיַן לָתֵת בְּמַתָּנָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי פְּלִיגֵי. אֲבָל אֶפְשָׁר וְיָכוֹל לִהְיוֹת דְּלִקְבֹּעַ לַמַּעֲשֵׂר כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ דְּאֵין מַתָּנָה קוֹבַעַת כְּמֶכֶר, וְכִשְׁנֵי סְתָמוֹת מִשְׁנָה א' פֶּרֶק ב' וּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג' דְּמַעַשְׂרוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ה הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁהַבְּכוֹר לַכֹּהֵן, מַה תּוֹעֶלֶת לְזֶה שֶׁקְּנָאוֹ. הִנֵּה הַתּוֹעֶלֶת כִּי אִם נָפַל בּוֹ מוּם וְהוּא אֶצְלוֹ יֹאכַל אוֹתוֹ הַקּוֹנֶה אוֹתוֹ. הָרַ"מ. וּמַתְנִיתִין בַּזְּמַן הַזֶּה, דְּבִזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים, שֶׁעוֹמֵד לְקָרְבָּן וְאֵין לַכֹּהֵן זְכוּת בּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִתְמוּרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא מָצֵי קָתָנֵי שָׁחוּט, דְּתָמִים שָׁחוּט בַּזְּמַן הַזֶּה יִקָּבֵר, כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ה' דִּבְכוֹרוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ו יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין. כֻּלְּהוּ נַפְקָא לָן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּעֵרוּבִין. דְּתַנְיָא, בַּבָּקָר, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִים בָּקָר עַל גַּבֵּי עוֹרוֹ. וּבַצֹּאן, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין צֹאן עַל גַּבֵּי גִּזּוֹתֶיהָ. וּבַיַּיִן, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין יַיִן עַל גַּבֵּי קַנְקַנּוֹ. וּבַשֵּׁכָר, מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין תֶּמֶד מִשֶּׁהֶחְמִיץ. וּמִיִּתּוּרָא דְבֵי"ת דָּרֵישׁ. וְחַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה דְּנִקְנֶה אַגַּב הָעוֹר, וּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים, יָלְפִינַן בְּמַה מָּצִינוּ. הָרַ"שׁ:
ז שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת. כְּלוֹמַר שֶׁמּוֹכְרִין הַקַּנְקַן עִם הַיַּיִן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
ח וּבְפֶרֶק בַּתְרָא דְמַעַשְׂרוֹת מִשְׁנָה ו' מְפָרֵשׁ, דְּכֵן בִּשְׁמָרִים:
ט וּלְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ה' הֵבִיא בְּרַיְתָא, דְּמַמְעִיט מַיִם וּמֶלַח מִגִּדּוּלֵי קַרְקַע, וּפֵרֵשׁ הָרַ"מ שֶׁהַמַּיִם יְסוֹד פָּשׁוּט הֵם, וְהַמֶּלַח אֲדָמָה שְׂרוּפָה. וּמַה שֶּׁהֵבִיא הָרַ"ב כָּאן שֶׁמְּמַעֲטִים מַיִם מִשּׁוּם דְּלֹא הֲוֵי פְּרִי מִפְּרִי, הוּא בְּרַיְתָא בְּעֵרוּבִין [דַּף כז]. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהַךְ בְּרַיְתָא סְבָרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם נִקְוִים מִתַּחַת לָאָרֶץ כַּכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְלֹא מִקַּרְקַע גָּדְלֵי, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְנוֹבְעִים הֵם מֵהָאָרֶץ וְנִרְאִין כְּאִלּוּ גְּדֵלִים וְרָבִים מִן הַקַּרְקַע, אִיצְטְרִיךְ לְמִעוּטִינְהוּ מִשּׁוּם דְּלֹא הֲוֵי פֵּירֵי מִפֵּירֵי, וְכֵן לְאוֹתוֹ הַמֶּלַח שֶׁהוּא מַיִם שְׂרוּפִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
י כְּלוֹמַר דַּאֲנַן סַהֲדֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹקֵחַ בָּהֶם, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא מָצֵי הַמּוֹכֵר לִטְעוֹן דִּלְמָא מֵזִיד הוּא. אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ בְּמַאֲמִינוֹ, דְּאִם כֵּן, לְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ז' דְּמוֹקֵי לַהּ הָרַ"ב בְּבָרַח אוֹ בְמֵזִיד, לוֹקְמֵיהּ בְּאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ. כֵּן נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ו
יא תִּקָּבֵר. אִם מֵתָה. כָּךְ כָּתַב הָרַ"מ, וְכָךְ תְּנַן בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה י"א:
יב וְלֹא דָמִי לְמִשְׁנָה ג' דְּיָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין, דְּהָתָם לְזִבְחֵי שְׁלָמִים נִקְנֵית וְנוֹתֵן עֵינָיו בַּבָּשָׂר. אֲבָל הָכָא דְתִקָּבֵר, נִמְצָא שֶׁהוּא כְּאִלּוּ לֹא נָתַן עֵינָיו בַּבָּשָׂר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ז
יג יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. שֶׁיְּחַלֵּל אֵלּוּ הַמָּעוֹת עַל אוֹתָן שֶׁבְּיַד הַמּוֹכֵר. וְכֻלָּהּ מִלְּתָא מִשּׁוּם קְנָסָא, כִּדְמוּכָח בַּגְּמָרָא. רַשִׁ"י פֶּרֶק ב' דְּקִדּוּשִׁין דַּף נ"ו.: