עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יג · משנה י
כב נִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְמַנָּה לְכֹהֵן גָּדוֹל עֲדַיִן לֹא עָבַד, אֶלָּא שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ וּפָסְקוּ לוֹ הַגְּדֻלָּה, וּלְיָמִים כְּשֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְחַנֵּךְ וְלַעֲבֹד נִתְקַנֵּא:
כג יְגַלַּח. עִנְיַן תִּגְלַחַת, הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. הָרַמְבַּ"ם:
כד לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הוֹסִיף בִּירוּשָׁלַיִם. וְעַיֵּן לְקַמָּן:
כה וְהָכָא לֵיכָּא לְמֵימַר נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בָּאַחֲרָיוּת קָרְבְּנוֹתָיו, דְּנָזִיר כְּמָה דְּלֹא מַיְתֵי קָרְבְּנוֹתָיו לֹא מִתְכַּשַּׁר. גְּמָרָא:
כו וּלְהָכִי נַמִּי לֹא מִחַיַּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. רַשִׁ"י:
כז בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל בְּנֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ מֻתָּרִים לְשַׁמֵּשׁ, כָּל שֶׁכֵּן בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שֵׁרוּת וְאֵין מִקְדָּשׁ דְּוַדַּאי כָּשֵׁר לַדּוּכָן וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַשִׁ"י:
כח וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כוּ'. מִכְּלַל דְּבֵית חוֹנְיוֹ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא. וְתֵימַהּ. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן אִסּוּר שְׁחוּטֵי חוּץ. וְנִרְאֶה, דִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת דִּבְנֵי נֹחַ הָיָה מַעֲלֶה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
סוף הספר