אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק יג

פרק יב

משנה א

א יָבִיא אֶחָד. פְּשִׁיטָא. וְכֵן עֶשְׂרוֹנִים נַמִּי פְּשִׁיטָא, דְּמִעוּט עֶשְׂרוֹנִים שְׁתַּיִם. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ כוּ'‏ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ. גְּמָרָא:

ב אֲבָל בְּמִנְחַת נְסָכִים לֹא אִכַּוֵּן, אַף עַל גַּב דְּמִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכָל יוֹם, דִּסְתָמָא דַּעְתֵּיהּ אַמְּנָחוֹת הַמְפֹרָשׁוֹת וּרְגִילוֹת לָבֹא בִּפְנֵי עַצְמָן וְלֹא בִּגְלַל זֶבַח. תּוֹסָפוֹת:

משנה ב

ג אֲבָל בַּמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל לֹא פָּלֵיג, דְּהַהִיא בְּאוֹמֵר פֵּרַשְׁתִּי עֶשְׂרוֹנוֹת אֲבָל לֹא קְבַעְתִּים בִּכְלִי אֶחָד, דְּמַיְתֵי שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנוֹת בְּשִׁשִּׁים מָאנֵי. גְּמָרָא. וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן אַמַּאי סַגִּי לְעֵיל בְּשִׁשִּׁים. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּדָמֵי לְמִשְׁנָה ה'‏ דְּיָבִיא כְּיוֹם הַמְרֻבֶּה, דְּשִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן יוֹם מְרֻבֶּה הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

ד עֵצִים. תָּנוּ רַבָּנָן, קָרְבָּן [נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה], מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים. [וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ נַמִּי יַיִן וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה]. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דְּעֵצִים אִקְרֵי קָרְבָּן, וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קָרְבַּן הָעֵצִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה מִקֹּמֶץ. תְּנַן נַמִּי הָכִי בְּסוֹף פֶּרֶק ז'‏ דִּשְׁקָלִים. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁזֶּה שִׁעוּר הַלְּבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, דִּכְתִיב וְהֵרִים מִמֶּנּוּ וְכוּ'. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג'‏ פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּבִשְׁנֵי קֳרָטִין כְּשֵׁרָה, וְיָלֵיף לַהּ מִקְּרָא, הַיְנוּ בְּדִיעֲבַד. וּמִיהוּ הָכָא דְּנוֹדֵר בַּלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא יָצָא אֶלָּא בְּקֹמֶץ, דִּלְהָכִי אִצְטְרִיךְ עַל הַמִּנְחָה, דְּבַהֲדֵי מִנְחָה אִין, בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דִּבְבָאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נַמִּי פְּלִיגֵי. וְהִיא פְּלֻגְתָּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו הַקֹּמֶץ כוּ'. לָאו דַּוְקָא. דְּהוּא הַדִּין בְּכַזַּיִת דְּחַיָּב, כְּרַבָּנָן דִּזְבָחִים פֶּרֶק י"ג מִשְׁנָה ד'. אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִשְׁנָה ו'‏ שָׁם בִּבְזִיכֵי לְבוֹנָה עַד שֶׁיַּקְרִיב שְׁנֵי קֳמָצִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז שְׁנֵי קֳמָצִים. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים יָלֵיף לֵיהּ:

משנה ד

ח זָהָב. זֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת. הָרַמְבַּ"ם:

ט וּבְסוֹף פֶּרֶק ו'‏ דִּשְׁקָלִים פֵּרֵשׁ הָרַ"ב, מֵבִיא אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא שֶׁהוּא כְּמִין מַזְלֵג קָטָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י מִדִּינָר. וְדִלְמָא פְּרִיטֵי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּאַתְרָא דְּלֹא סַגִּי פְּרִיטֵי דְּכַסְפָּא. גְּמָרָא:

משנה ה

יא דְּשֶׁמֶן דְּבָא בִּנְדָבָה גָּמְרִינַן מִמִּנְחַת נְדָבָה. דְּתַנְיָא, קָרְבָּן, כְּלוֹמַר וְכִי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. וְדוּן מִינָהּ וּמִינָהּ, מַה מִּנְחָה בְּלֹג אַף שֶׁמֶן בְּלֹג. וְרַבִּי סָבַר, דּוּן מִינָהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ, דְּשֶׁמֶן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָוֵי כַּנְּסָכִים דּוּמְיָא דְּיַיִן. בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יב וְאֵינִי יוֹדֵעַ כוּ'. מִן הַיַּיִן אוֹ מִן הַשֶּׁמֶן. הָרַמְבַּ"ם:

יג לֹא דָק. אֶלָּא שְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם הֲוָה לֵיהּ לַחְשֹׁב בִּמְקוֹם שְׁנֵי מוּסְפֵי הֶחָג. וְלָכֵן רָאוּי הָיָה לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאַרְבָּעָה כְּבָשִׂים, שְׁנֵי מוּסְפֵי שַׁבָּת וּשְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם:

יד גַּם כֵּן לְפוּם רִיהֲטָא כָּתַב כֵּן, דְּהָא חַטָּאת הוּא וְאֵין לַחַטָּאת נְסָכִים, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ט'‏ מִשְׁנָה ו':

טו שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ שָׁם מִשְׁנָה ג'‏ כוּ'. וְזֶה הַמִּסְפָּר שָׁוֶה לַשֶּׁמֶן וְלַיַּיִן:

משנה ז

טז עֵגֶל כוּ'. גַּם כֵּן דַּעַת רַבִּי. הָרַמְבַּ"ם:

יז וַהֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ אַיִל בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְּפָרָה:

משנה ח

יח וּנְסָכָיו. הַיַּיִן וְהַסֹּלֶת שֶׁמְּבִיאִין עִם הַקָּרְבָּן נִקְרָאִים נְסָכִים. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ט

יט וְאַרֵישָׁא יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם דַּהֲוֵי קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל [שֶׁבְּכָל מָקוֹם שְׁנַיִם חֲשׁוּבִים מֵאֶחָד אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. רַשִׁ"י] נַמִּי פָּלֵיג, אֶלָּא דִּנְטַר לְתַנָּא קַמָּא עַד דְּמַסִּיק לְמִלְּתֵיהּ. גְּמָרָא:

כ כֶּבֶשׂ. וּבְרֵישָׁא נַמִּי שׁוֹר זֶה כוּ', אֲפִלּוּ הֵבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֶחָד יָצָא. הָרַמְבַּ"ם:

כא וּפְשִׁיטָא דְּהוּא הַדִּין נַמִּי אִם הוּמַם הַגָּדוֹל דְּמֵיחֵל בַּבֵּינוֹנִי, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּבִיא גַּם כֵּן בַּדָּמִים הַיְתֵרִים:

משנה י

כב נִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְמַנָּה לְכֹהֵן גָּדוֹל עֲדַיִן לֹא עָבַד, אֶלָּא שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ וּפָסְקוּ לוֹ הַגְּדֻלָּה, וּלְיָמִים כְּשֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְחַנֵּךְ וְלַעֲבֹד נִתְקַנֵּא:

כג יְגַלַּח. עִנְיַן תִּגְלַחַת, הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. הָרַמְבַּ"ם:

כד לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הוֹסִיף בִּירוּשָׁלַיִם. וְעַיֵּן לְקַמָּן:

כה וְהָכָא לֵיכָּא לְמֵימַר נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בָּאַחֲרָיוּת קָרְבְּנוֹתָיו, דְּנָזִיר כְּמָה דְּלֹא מַיְתֵי קָרְבְּנוֹתָיו לֹא מִתְכַּשַּׁר. גְּמָרָא:

כו וּלְהָכִי נַמִּי לֹא מִחַיַּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. רַשִׁ"י:

כז בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל בְּנֹב וְגִבְעוֹן הָיוּ מֻתָּרִים לְשַׁמֵּשׁ, כָּל שֶׁכֵּן בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שֵׁרוּת וְאֵין מִקְדָּשׁ דְּוַדַּאי כָּשֵׁר לַדּוּכָן וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַשִׁ"י:

כח וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כוּ'. מִכְּלַל דְּבֵית חוֹנְיוֹ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא. וְתֵימַהּ. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן אִסּוּר שְׁחוּטֵי חוּץ. וְנִרְאֶה, דִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת דִּבְנֵי נֹחַ הָיָה מַעֲלֶה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה