עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יג · משנה ג
ד עֵצִים. תָּנוּ רַבָּנָן, קָרְבָּן [נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה], מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים. [וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ נַמִּי יַיִן וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה]. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דְּעֵצִים אִקְרֵי קָרְבָּן, וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קָרְבַּן הָעֵצִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה מִקֹּמֶץ. תְּנַן נַמִּי הָכִי בְּסוֹף פֶּרֶק ז' דִּשְׁקָלִים. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁזֶּה שִׁעוּר הַלְּבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, דִּכְתִיב וְהֵרִים מִמֶּנּוּ וְכוּ'. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּבִשְׁנֵי קֳרָטִין כְּשֵׁרָה, וְיָלֵיף לַהּ מִקְּרָא, הַיְנוּ בְּדִיעֲבַד. וּמִיהוּ הָכָא דְּנוֹדֵר בַּלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא יָצָא אֶלָּא בְּקֹמֶץ, דִּלְהָכִי אִצְטְרִיךְ עַל הַמִּנְחָה, דְּבַהֲדֵי מִנְחָה אִין, בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דִּבְבָאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נַמִּי פְּלִיגֵי. וְהִיא פְּלֻגְתָּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו הַקֹּמֶץ כוּ'. לָאו דַּוְקָא. דְּהוּא הַדִּין בְּכַזַּיִת דְּחַיָּב, כְּרַבָּנָן דִּזְבָחִים פֶּרֶק י"ג מִשְׁנָה ד'. אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִשְׁנָה ו' שָׁם בִּבְזִיכֵי לְבוֹנָה עַד שֶׁיַּקְרִיב שְׁנֵי קֳמָצִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז שְׁנֵי קֳמָצִים. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים יָלֵיף לֵיהּ: