עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ב
ו שְׁנֵי כוּ'. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הַךְ קַמַּיְתָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר בְּמַחֲבַת וְקָא מַיְתֵי בְּמַרְחֶשֶׁת (מִשּׁוּם הָכִי לֹא יָצָא) אֲבָל הָכָא דְּאִידִי וְאִידִי (כְּלִי שֶׁנָּדַר וְשֶׁהֵבִיא) בְּמַחֲבַת וְאִידִי וְאִידִי בְּמַרְחֶשֶׁת אֵימָא יְדֵי נִדְרוֹ נַמִּי יָצָא. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הַךְ מִשּׁוּם דְּקָא פָּלֵיג לְהוּ, אֲבָל הָתָם דְּלֹא פָּלֵיג לְהוּ אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. גְּמָרָא:
ז אָמְרוּ לוֹ כוּ'. יֵרָאֶה לִי דְּהוּא הַדִּין נַמִּי בְּרֵישָׁא אָמְרוּ לוֹ בְּמַחֲבַת נָדַרְתָּ. אֶלָּא דִּבְמַאי דְּסָלֵיק אַשְׁמוֹעִינַן. וְהוּא הַדִּין לְרֵישָׁא: